כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה גֵּ֤ה גְבוּל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתְנַחֲל֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יוֹסֵ֖ף חֲבָלִֽים׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים דֵין תְּחוּמָא דְתַחְסְנוּן יַת אַרְעָא לִתְרֵי עֲסַר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף יִתְקַבֵּל תְּרֵין חוּלְקִין:

גה גבול. ר״ל זה גבול מן הארץ אשר תנחילו לשני עשר וכו׳ והוא האמור במקראות שלאחריו:

יוסף חבלים. בזה יפרש אמריו איך הם י״ב שבטים אם שבט לוי לא ינחלו נחלה כמ״ש למעלה ואמר הנה יוסף יקח שני חלקים א׳ למנשה וא׳ לאפרים:

גה. כמו זה והגימ״ל הוא במקום הזי״ן באטב״ח וכן לבג לגוים (לעיל כה) ור״ל לבז לגוים:

חבלים. חלקים על כי הדרך לחלק נחלה במדידת החבל וכן והיה חבל לשארית וגו׳ (צפניה ב׳:ז׳):

גה גבול הארץ כמו זה גבול, ויל"פ גם מענין הוצאה, כמו ולא יגהה מכם מזור, ר"ל שיוציא גבול הארץ וירחיב אותו יותר ממה שהיה בזמן הקודם, אשר תתנחלו לשנים עשר שבטי ישראל יוסף חבלים, הבטיח שימצאו שמה כל השבטים ולא יכלה שבט אחד בזמן הפיזור הרב, והבטיח שיהיו רבים ממה שהיו בזמן הקודם עד שיוסיף וירבה חבלים יותר ממה שלקחו בחלוקה הראשונה, וכמו שנבאר שגבול הארץ תתפשט בארך וברחב לעתיד יותר ממה שהיו בזמן הקודם: