יְחֶזְקֵאל מ״ו · י״ט

וְאַעֲלַנִי בְּמַעֲלָנָא דִי לְעִבַּר תַּרְעָא לְלִשְׁכַת קוּדְשַׁיָא דְכַהֲנַיָא דִי פְתִיחַן צִפּוּנָא וְהָא תַמָן אַתְרָא בְסוֹפֵיהוֹן מַעַרְבָא:

ויביאני. המלאך הדובר בי הביאני בדרך ביאה שהיה בעבר שער הצפוני של חצר הפנימי בסוף הכותל כלפי המערב בדרך האמה הפרוצה כמ״ש ולפני הלשכות וכו׳ דרך אמה אחת (לעיל מב):

אל הלשכות הקדש. בדרך המבוא ההוא הביאני אל צד מלשכות אל מקום הכהנים לא לצד המסיבה והצלעות אשר יקראו גם המה בשם לשכות:

הפונות צפונה. אל הלשכות שבפאת צפון:

והנה שם. ראיתי שם מקום מובדל וגדור בכל רוחב חלל אויר העשרים אמה שבין הלשכות בסוף החלל כלפי המערב:

במבוא. בדרך ביאה:

כתף. עבר וצד:

הפונות. מלשון הפנות:

בירכתים. בקצה וסוף כמו ולירכתי המשכן (שמות כו):

ויבאני במבוא הנה עד עתה עמד בעזרת ישראל אצל שער הצפון כנזכר למעלה (מ"ד ד') עתה יצא מן שער הצפון, והגיע אל הדרך ההולך בכתף השער שהוא דרך העשר אמות ששם המבוא מהקדים אל המערב לפני לשכת החמשים, שמשם יבא דרך גדר החצר אל דרך העשר אמות שלפני לשכת העשרים (כנ"ל מ"ב ט' י' י"א) ושם הכניסו אל לשכת העשרים (דרך האמה אחת שנכנסו לשם מצד צפון (כנ"ל שם פסוק ד') שהם לשכות הקודש שנתקדשו בקדושת עזרה, וראה שבלשכת העשרים שבצד מערב יש מקום מוכן לבשל: