וַאֲחֻזַּ֨ת הָעִ֜יר תִּתְּנ֗וּ חֲמֵ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ רֹ֔חַב וְאֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכׇל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶֽה׃

וְאַחֲסָנַת קַרְתָּא תִּתְּנוּן חַמְשָׁא אַלְפִין פּוּתְיָא וְאוּרְכָּא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין לָקֳבֵיל אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יְהֵי:

ואחוזת העיר. נחלת העיר ר״ל מקום זרע תבואה למאכל ליושבי העיר:

לעומת תרומת הקדש. במדת אורך תרומת הקדש והוא אחוזת הכהנים והלוים:

לכל בית ישראל יהיה. אחוזת העיר יהיה לכל השבטים זה כזה:

לעומת. ר״ל בשוה וכן האופנים לעומתם (לעיל י׳):

ואחזת העיר, ורצועה הנשארת מחמש אלף ברוחב שלצד דרום מאחוזת הלוים, יהיה לאחוזת העיר, שהעיר תהיה בנגב (כנ"ל מ'), לעומת תרומת הקדש, והאורך יהיה מגביל לעומות תרומת הקדש, שארכו ג"כ כ"ה אלף אמה, וזה יהיה לכל בית ישראל, שכולם יהיה להם חלק בירושלים (כמו שיתבאר בסי' מ"ח):