וְסַלְעָא עַסְרִין מָעִין תִּלְתּוּת מָנַיָא עַסְרִין סַלְעִין מָנֵי כַסְפָּא עַסְרִין וַחֲמֵשׁ סַלְעִין רִבְעוּת מָנַיָא חֲמֵשׁ עַסְרֵי סַלְעִין כּוּלְהוֹן שִׁתִּין מָנִין וּמָנֵי רַבָּא קוּדְשָׁא יְהֵי לְכוֹן:
והשקל. משקל השקל יהיה עשרים גרה:
עשרים שקלים וגו׳. בזמן ההוא היה משקל מיוחד בפני עצמו אבן מכ׳ שקלים ואבן מכ״ה שקלים ואבן מט״ו שקל לכן אמר כל אלו שלש המשקולות ביחד יחשב למשקל מנה ולא יעוותו את המשקל (א״כ המנה הוא ששים שקלים והשקל הוא ד׳ זוז הרי למנה ר״מ זוז כי מנה של חול הוא מאה זוז ושל קדש כפול הרי מאתים והוסיף בה יחזקאל שתות מלבר הרי ר״מ זוז):
והשקל. שם משקל:
גרה. שם מטבע מעה וכן עשרים גרה השקל (שמות ל׳:י״ג):
המנה. הוא ליטרא וכן שלשת מנים זהב (מ״א י׳):
והשקל, וכן קצב המטבעות היוצאות מן המלך יהיה להם קביעות, ובענין שלא יפול בם הזיוף והאונאה, השקל יהיה עשרים גרה, והמנה יהיה ששים שקל, שהם מאתים וארבעים זהובים, שמנה של קדש כפול היה והיה מאתים זהובים, ויחזקאל הוסיף ארבעים זהובים, ויעלה המנה ששים שקלים, כי יחזקאל תקן שיקח הנשיא מנתו אחד מששים, ולפי חשבונו יקח שקל ממנה, כי יתבאר שמנת הנשיא היותר גדול היה אחד מששים, שהוא מחטים ושעורים, כמו שיבואר (בפסוק י"ג), וכן יהיה מנתו מן הכסף, וצוה שיעשה מטבעות של עשרים שקלים ושל חמשה ועשרים שקלים ושל עשרה שקלים ושל חמשה שקלים, שמי שיהיה לו מנה וירצה לרצותו על מטבעות גדולות וקטנות יהיו בידו כל מיני מטבעות, כי עשרים וחמש ועשרים ועשרה וחמשה הם ששים, ויוכל להחליף ג"כ שיקח ב' פעמים חמשה ועשרים ועשרה, או ב' פעמים חמשה ועשרים וב"פ חמשה, או ב"פ כ' ב"פ י' וכדומה, וזה לתועלת המדינה:
