וְהָי֤וּ בְמִקְדָּשִׁי֙ מְשָׁ֣רְתִ֔ים פְּקֻדּוֹת֙ אֶל־שַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֔יִת וּֽמְשָׁרְתִ֖ים אֶת־הַבָּ֑יִת הֵ֠מָּה יִשְׁחֲט֨וּ אֶת־הָעוֹלָ֤ה וְאֶת־הַזֶּ֙בַח֙ לָעָ֔ם וְהֵ֛מָּה יַעַמְד֥וּ לִפְנֵיהֶ֖ם לְשָׁרְתָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וִיהוֹן בְּמַקְדְשִׁי מְשַׁמְשִׁין מְמַנָן עַל תַּרְעֵי בֵיתָא וּמְשַׁמְשִׁין יַת בֵּיתָא אִינוּן יִכְסוּן יַת עֲלָתָא וְיַת נִכְסַת קוּדְשַׁיָא דִי לְעַמָא וְאִינוּן יְקוּמוּן קֳדָמֵיהוֹן לְשַׁמָשׁוּתְהוֹן:
והיו במקדשי. ורק יהיו במקדשי משרתים בדבר המינוי על שערי הבית וגם יהיו משרתים את הבית בדבר הצריך בו:
המה ישחטו וגו׳. הואיל והשחיטה כשרה בזר יכולים גם המה לעשותה:
לפניהם. לפני מביאי הקרבנות יעמדו לשרתם בדבר הקרבנות:
פקודות. ענין מינוי וגזברות כמו להיות פקידים בית ה׳ (שם כ״ט):
