וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה ׀ לִֽשְׁכ֣וֹת הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרוֹבִ֥ים לַיהֹוָ֖ה קׇדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ ׀ קׇדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּק֖וֹם קָדֹֽשׁ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַאֲמַר לִי לִשְׁכַּת צִפּוּנָא לִשְׁכַּת דְרוֹמָא דִקֳדָם בְּצוּרְתָּא אִינּוּן לִשְׁכָּת קוּדְשָׁא דְיֵכְלוּן תַּמָן כַּהֲנַיָא דְקָרִיבִין לְשַׁמָשָׁא קֳדָם יְיָ קוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא תַּמָן יֵיחֲתוּן קוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא וּמִנְחָתָא וְחַטָאתָא וַאֲשָׁמָא אֲרֵי אַתְרָא קַדִישׁ:
ויאמר אלי. המלאך הדובר בי:
לשכות הצפון וגו׳. שעמדו ממעל ההר ומתחת:
אל פני הגזרה. גם הלשכות אשר מתחת יקראו על פני הגזרה כי היו נמשכות מן הכותל י״א אמה כלפי המערב לצד הבית:
הנה לשכות הקדש. מקודשות בקדושת העזרה:
אשר קרובים לה׳. הם בני צדוק כמ״ש והכהנים הלוים בני צדוק וכו׳ המה יקרבו אלי לשרתני (לקמן מד):
שם יניחו. ר״ל שם יניחו קדשי הקדשים לאכלם שמה ועל זבחי שלמי צבור יאמר שגם הם נאכלים במקום המנחה וכו׳:
ויאמר אלי הודיע לו מה ישמשו הלשכות הכ' אשר נתקדשו בקדושת עזרה, א"ל שלשכות הצפון ולשכות הדרום אשר אל פני הגזרה היינו לשכות העשרים שפתחן אל הגזרה, לאפוקי הלשכות המאה ולשכות הנ' שהם חול, הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים שנתקדשו לאכילת קדשי קדשים, אשר קרובים לה' כי יבואר (לקמן סי' מ"ד) שרק הכהנים מבני צדוק שלא עבדו ע"ז יהיו כשרים לעבודה וכן רק הם לבדם יאכלו הקדשים שכל מי שאינו ראוי לעבוד אינו ראוי לאכול חוץ מבע"מ (כמ"ש הרמב"ם פ"י מה' מעה"ק ה"ב) וז"ש רק הקרובים לה' יאכלו קה"ק, וכן שם יניחו קה"ק שהם עולה ושלמי צבור וכן מנחה וחטאת ואשם שהם ג"כ קה"ק:
