וַאֲמַר לִי לִשְׁכַּת צִפּוּנָא לִשְׁכַּת דְרוֹמָא דִקֳדָם בְּצוּרְתָּא אִינּוּן לִשְׁכָּת קוּדְשָׁא דְיֵכְלוּן תַּמָן כַּהֲנַיָא דְקָרִיבִין לְשַׁמָשָׁא קֳדָם יְיָ קוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא תַּמָן יֵיחֲתוּן קוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא וּמִנְחָתָא וְחַטָאתָא וַאֲשָׁמָא אֲרֵי אַתְרָא קַדִישׁ:
ויאמר אלי. המלאך הדובר בי:
לשכות הצפון וגו׳. שעמדו ממעל ההר ומתחת:
אל פני הגזרה. גם הלשכות אשר מתחת יקראו על פני הגזרה כי היו נמשכות מן הכותל י״א אמה כלפי המערב לצד הבית:
הנה לשכות הקדש. מקודשות בקדושת העזרה:
אשר קרובים לה׳. הם בני צדוק כמ״ש והכהנים הלוים בני צדוק וכו׳ המה יקרבו אלי לשרתני (לקמן מד):
שם יניחו. ר״ל שם יניחו קדשי הקדשים לאכלם שמה ועל זבחי שלמי צבור יאמר שגם הם נאכלים במקום המנחה וכו׳:
ויאמר אלי הודיע לו מה ישמשו הלשכות הכ' אשר נתקדשו בקדושת עזרה, א"ל שלשכות הצפון ולשכות הדרום אשר אל פני הגזרה היינו לשכות העשרים שפתחן אל הגזרה, לאפוקי הלשכות המאה ולשכות הנ' שהם חול, הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים שנתקדשו לאכילת קדשי קדשים, אשר קרובים לה' כי יבואר (לקמן סי' מ"ד) שרק הכהנים מבני צדוק שלא עבדו ע"ז יהיו כשרים לעבודה וכן רק הם לבדם יאכלו הקדשים שכל מי שאינו ראוי לעבוד אינו ראוי לאכול חוץ מבע"מ (כמ"ש הרמב"ם פ"י מה' מעה"ק ה"ב) וז"ש רק הקרובים לה' יאכלו קה"ק, וכן שם יניחו קה"ק שהם עולה ושלמי צבור וכן מנחה וחטאת ואשם שהם ג"כ קה"ק:
