וַיְבִאֵ֘נִי֮ אֶל־אֻלָ֣ם הַבַּ֒יִת֒ וַיָּ֙מָד֙ אֵ֣ל אֻלָ֔ם חָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפֹּ֔ה וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפֹּ֑ה וְרֹ֣חַב הַשַּׁ֔עַר שָׁלֹ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃

וְאָעֲלַנִי לְאוּלַמָא דְבֵיתָא וּמְשַׁח אֵילָא דְאוּלַמָא חֲמֵשׁ אַמִין מִכָּא וַחֲמֵשׁ אַמִין מִכָּא וּפוּתְיָא דְתַרְעָא תְּלַת אַמִין מִכָּא וּתְלַת אַמִין מִכָּא:

אל אולם הבית. הוא האולם שלפני ההיכל:

וימד אל אולם. מדד מזוזות האולם ה׳ אמות וזה היה בעובי ולא היה כן הרוחב כי המזוזה עם הכותל שבצד הפתח לא היה כ״א ג׳ אמות כמ״ש בענין ועם כי היו עגולו׳ לא היו במרחק שוה וכמו מזוזו׳ אולמי השערי׳ (ויתכן שעובי הכותל היתה כמדת המזוזה וכמו כתלי החצירות):

מפה. מהעבר מזה:

ורחב השער. ר״ל רחב השער היה באופן שנשאר כותל שלש אמות מהעבר מזה ושלש אמות מהעבר מזה וא״כ היה רחבו י״ד אמות:

ויביאני אל אולם הבית, אולם ההיכל, וימד אל אולם היינו ספי השער היו חמש אמות כי עובי כותל האולם היה חמש אמות, ורוחב השער שלש אמות מפה, השער נקרא הדלת הסותם את פתח השער, אבל באולם שלא היה שם שער, ופתחו היה רחב ארבע עשרה אמות, שלעומת שבבית שני היה האולם פרוץ במלואו (כמ"ש התוס' פרק כל הצלמים במ"ש שלא יעשה אכסדרה תבנית אולם) ובכאן היה סתום ג' אמות מכל צד, קורא לג' אמות אלה בשם שער שע"י ג' אמות אלה נקרא בשם שער: