וְלֹא־יִשְׂא֨וּ עֵצִ֜ים מִן־הַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יַחְטְבוּ֙ מִן־הַיְּעָרִ֔ים כִּ֥י בַנֶּ֖שֶׁק יְבַעֲרוּ־אֵ֑שׁ וְשָׁלְל֣וּ אֶת־שֹׁלְלֵיהֶ֗ם וּבָֽזְזוּ֙ אֶת־בֹּ֣זְזֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {ס}

וְלָא יִסְבוּן אָעִין מִן חַקְלָא וְלָא יְקַצוּן מִן חוּרְשָׁא אֲרֵי בְמִנֵי זְיָנָא יִדְלְקוּן נוּרָא וְיִבְזוּן יַת בְּזָזֵיהוֹן וְיַעְדוּ יַת עֲדֵיהוֹן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:

את שולליהם. את העובדי כוכבים אשר שללו אותם בימי הגולה:

ישאו. ענין לקיחה:

יחטבו. ענין כריתה וחתוך כמו מחוטב עציך (דברים כט):