שְׁבָ֡א וּ֠דְדָ֠ן וְסֹחֲרֵ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ וְכׇל־כְּפִירֶ֙יהָ֙ יֹאמְר֣וּ לְךָ֔ הֲלִשְׁלֹ֤ל שָׁלָל֙ אַתָּ֣ה בָ֔א הֲלָבֹ֥ז בַּ֖ז הִקְהַ֣לְתָּ קְהָלֶ֑ךָ לָשֵׂ֣את ׀ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב לָקַ֙חַת֙ מִקְנֶ֣ה וְקִנְיָ֔ן לִשְׁלֹ֖ל שָׁלָ֥ל גָּדֽוֹל׃ {ס}

שְׁבָא וּדְדָן וְתַגְרֵי יַמָא וְכָל מַלְכָּהָא יֵימְרוּן לָךְ הַלְמִבַּז בִּזָא אַתְּ אָתֵי הַלְמֶעֱדֵי עָדָאָה כְּנִישַׁת מַשִׁרְיָתָךְ לְמִיסַב כְּסַף וּדְהַב לְמַשְׁבֵי נִכְסִין וְקִנְיָנִין לְמֶעְדֵי עֲדִי סַגִי:

וכל כפיריה. ר״ל שריה וגדוליה:

הלשלול שלל. בה״א השאלה אם בא אתה לשלול שלל וכאלו יאמרו הנה מוכנים אנחנו לקנות השלל מידך:

כפיריה. אריה בחור יקרא כפיר:

הקהלת. אספת:

לשאת. לקחת: