יְחֶזְקֵאל ל״ח · י״א

וְתֵימַר אֶסַק עַל אַרְעָא דְיָתְבָא שְׁלֵיוָא בְּקִרְוֵי פִצְחַיָא אֱהַךְ עַל עַמָא דְשָׁקְטִין וְשָׁרָן לְרוֹחֲצָן כּוּלְהוֹן יָתְבִין בְּלָא שׁוּרָא וְעָבְרִין וְדָשִׁין לֵית לְהוֹן:

על ארץ פרזות. על היושבים בערי הפרזי:

אבוא השוקטים. אבוא אל השוקטים במנוחה ויושבים לבטח ר״ל אינם נשמרים מן האויבים להתאסף בערי המבצר כי לבם בטוח מן האויב ולכן יושבים מבלי חומה סביב ואין להם בריח ודלתים וכאומר והואיל וכן אכבוש אותם בקלות רב:

פרזות. כן יקראו הערים אשר אין חומה להם וכן פרזות תשב ירושלים (זכריה ב):

השוקטים. מל׳ השקט ומנוחה:

ובריח. הוא המטה הסוגר הדלתות:

ואמרת, מפרש הדברים שיעלו על לבך, הוא שתאמר הלא א"צ ללחום בארץ הזאת, ולא יקנה הלוחם בה שם וכבוד, כי הארץ תהיה קשה לכבוש מפני ג' טעמים, א. אם הארץ מבוצרת מצד טבעה כגון שהיא מוקפת הרים ומצודת סלעים או ימים ונהרות, ונגד זה אמר אעלה על ארץ פרזות, ב. אם האנשים בעלי מלחמה עם שכיניהם סביב ומוכנים לקראת נשק נגד זה אמר אבוא השקטים יושבי לבטח ר"ל שהם אינם לוחמים כי הם שוקטים, ואין מכינים א"ע בנשק נגד הצר הצורר אותם כי הם יושבי לבטח, ג. אם הערים הם מוקפים חומה, נגד זה אמר כולם יושבים באין חומה וכו' וא"כ כיון שאין תפארת מן המלחמה הזאת, יהיה תכלית בואי רק לשלול שלל, ר"ל רק ג' דברים, א. מפני השלל והבז והקנין, ב. להשיב ידך על חרבות נושבות להחריב הארץ שתהיה חרבה כמו שהיתה, ג. מפני העם שהוא מאוסף מגוים ועי"כ הם עושים מקנה וקנין, כי כל אחד סוחר ועושה מקנה עם הגוי שיצא משם ונתרבה שם המסחר מאד, עד שהם יושבים על טבור הארץ ומסחר כל העמים בא עליהם, וצריך לבטל המסחר הזה המזיק לכל העולם כולו שבא, ממליץ כי הסוחרים שעושים שם מסחר בא"י בכסף ובזהב ובאבן יקרה, שהם שבא ודדן וסוחרי תרשיש שזה סחורתם כמ"ש למעלה (כ"ז י"ב כ"ג) בנבואת צור, הם ישאלו אותך על מה באת, הלשלול שלל אתה בא, ויש הבדל בין שלל ובין בז, השלל הוא הנשאר מעצמו בעת המלחמה, וזה שייך אל המלך כמ"ש (שמואל א ל׳:כ׳) זה שלל דוד, והבזה הוא מה שבני החיל בוזזים איש לו ועז"א הלבוז בז הקהלת קהליך כי זה שייך אל הקהל אם באת כדרך לשלול ולבוז, או באת כסוחר לשאת כסף וזהב ולקחת מקנה וקנין לסחורה, ובדרך זה תשלול שלל גדול, כי גם ההרוחה הגדולה נקראת שלל כמ"ש בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר, שהוא על הריוח בדרך המסחר, כאילו ילוצצו כמסתפקים למה באת אל עם סוחרים אשר דבר אין להם עם אדם, באת כשודד ובוזז או כסוחר ומוכר וקונה: