וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י קֵרְב֖וּ לָבֽוֹא׃

וְאַתּוּן טוּרֵי יִשְׂרָאֵל אִבְּכוֹן תִּצְלְחוּן וּפִרְיֵכוֹן תִּתְעֲנוּן לְעַמִי יִשְׂרָאֵל אֲרֵי קָרִיב יוֹם פּוּרְקָנִי לְמֵיתֵי:

ענפכם תתנו. לא תהיו עוד שממה כ״א תגדלו ענפים ותשאו פרי למאכל לעמי ישראל כי קרבו לבוא אל ארצם:

תשאו. תצמחו ותגדלו:

ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו בל תעצרו מלתת ענף ופרי, בל תיראו כי זרים יאכלוהו כי קרבו לבא, שבימי כורש התחילו לשוב אל א"י כי הארץ הזו השגחיי תעצור פירותיה בעת שאין עם ה' עליה המושגחים מאת השגחתו: