כְּצֹ֣אן קׇדָשִׁ֗ים כְּצֹ֤אן יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בְּמ֣וֹעֲדֶ֔יהָ כֵּ֤ן תִּֽהְיֶ֙ינָה֙ הֶעָרִ֣ים הֶחֳרֵב֔וֹת מְלֵא֖וֹת צֹ֣אן אָדָ֑ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}

כְּעַמָא קַדִישָׁא כְּעַמָא דִמְדַכָּן וְאָתָן לִירוּשְׁלֵם בִּזְמַן מוֹעֲדֵי פִּסְחָא כֵּן יֶהֱוְיָן קִרְוַיָא אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דַהֲוָאָה חֲרֵיבָן יְהוֹן מַלְיָן אֱנֶשָׁא דְעַמָא בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיֵדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ:

כצאן קדשים. כמספר צאן קדשים וחוזר ומפרש כצאן ירושלים:

במועדיה. ר״ל כצאן המובא לירושלים במועדי ה׳ להקריב על המזבח:

כן תהיינה. כמספר הזה תהיינה הערים וכו׳:

צאן אדם. ר״ל מרבית בני אדם ולפי שדרך הצאן להתרבות מאד אמר מלת צאן בדרך שאלה על הפלגת הרבוי:

כי אני ה׳. הנאמן במאמרי:

במועדיה. מל׳ מועד וחג:

צאן אדם. ר״ל רבוי בני אדם: