אֶֽת־הַנַּחְלוֹת֩ לֹ֨א חִזַּקְתֶּ֜ם וְאֶת־הַחוֹלָ֣ה לֹֽא־רִפֵּאתֶ֗ם וְלַנִּשְׁבֶּ֙רֶת֙ לֹ֣א חֲבַשְׁתֶּ֔ם וְאֶת־הַנִּדַּ֙חַת֙ לֹ֣א הֲשֵׁבֹתֶ֔ם וְאֶת־הָאֹבֶ֖דֶת לֹ֣א בִקַּשְׁתֶּ֑ם וּבְחׇזְקָ֛ה רְדִיתֶ֥ם אֹתָ֖ם וּבְפָֽרֶךְ׃

יַת כְּאֵיבַיָא לָא תַקֵיפְתּוּן וְלִמְרִיעַיָא לָא אֲסֵיתוּן וְלִתְבִירַיָא לָא צְמַדְתּוּן וְיַת דְאִיטַלְטַלוּ לָא אֲתֵיבְתּוּן וְיַת דַאֲבַדוּ לָא בְעִיתוּן וּבְתוּקְפָא פְלַחְתּוּן בְּהוֹן וּבְקַשְׁיוּ:

את הנחלות. את הכואבות באחד מאיבריהן וצריכין חזוק הנה לא חזקתם אותן:

ולנשברות. את הנשברת ביד או ברגל הנה לא קשרתם עליה כריכת מטלית:

הנדחת. מן העדר:

לא השבותם. אל העדר:

האובדת. אשר לא נודע אנה היא:

לא בקשתם. למצוא אותה:

ובחזקה. משלתם עליהם בחזקת היד ובעשות עמהם עבודת פרך ר״ל לא חזקתם העניים והנכשלים לקחת משפטם מיד העושקים ורק משלתם בהם לעשות עמהם מלאכתכם ולא חששתם להדריכם בדרך הישר ולהסיר מהם הדעות המשובשות:

הנחלות. ר״ל כאוב באבר מן האיברים:

חבשתם. ענין קישור כריכת המטלית על השבר כמו והנה לא חבשה (לעיל ל):

הנדחת. מלשון דחייה:

רדיתם. ענין שלטנות וממשלה:

ובפרך. ענין עבודה קשה המפדבת ומשברת את הגוף כמו לא ירדנו בפרך לעיניך (ויקרא כ״ה:נ״ג):