אֶת־הַחֵ֤לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ׃

יַת טוּבָא אַתִּין אָכְלִין וַעֲמַר נָקִי אַתּוּן לָבְשִׁין פַטִימַיָא אַתּוּן נָכְסִין לְעַמָא לֵיתֵיכוֹן מְפַרְנְסִין:

את החלב תאכלו. אבל אתם אכלתם חלב הצאן ואת הצמר תלשתם ועשיתם לכם למלבוש:

הבריאה. השמנה שבהן זבחתם למאכל:

הצאן. שאר הצאן לא רעיתם כראוי ר״ל השרים היו עוסקין לענג נפשם וגזלו עשירי העם ולא חששו בתקנת יתר העם:

הבריאה. השמנה כמו ועגלון איש בריא (שופטים ג):