וְיָב֣וֹאוּ אֵ֠לֶ֠יךָ כִּמְבוֹא־עָ֞ם וְיֵשְׁב֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ עַמִּ֔י וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְאוֹתָ֖ם לֹ֣א יַעֲשׂ֑וּ כִּֽי־עֲגָבִ֤ים בְּפִיהֶם֙ הֵ֣מָּה עֹשִׂ֔ים אַחֲרֵ֥י בִצְעָ֖ם לִבָּ֥ם הֹלֵֽךְ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְיֵיתוּן עֲלָךְ כְּמֵיתֵי גַבְרִין תַּלְמִידִין וִיתִיבוּן קֳדָמָךְ עַמִי וְשָׁמְעִין יַת פִּתְגָמָךְ וְיַתְהוֹן לָא יַעְבְּדוּן אֲרֵי תּוּלְעָבָא בְּפוּמְהוֹן אִינוּן עָבְדִין בָּתַר מָמוֹן אוּנְסֵיהוֹן לִבְּהוֹן טָעֵי:
ויבואו אליך. והמה באים אליך כמבוא עם ר״ל באסיפה אחת והמה מתעכבים לפניך כאלו הם עמי וחרדים על דברי והמה שומעים את דבריך אבל לא יעשו אותה:
כי עגבים וגו׳. רק המה עושים בפיהם את דבריך לדברי לעג והתול ולבם הולך אחר חמדתם הוא הלצון אשר חמדו ואין מחשבתם לקבל דבריך ולעשותם:
עגבים. עניינו לעג והתול כן ת״י:
בצעם. ענין חמדה כמו מה בצע בדמי (תהילים ל׳:י׳):
