שָׁ֤ם עֵילָם֙ וְכׇל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֣ם חֲלָלִים֩ הַנֹּפְלִ֨ים בַּחֶ֜רֶב אֲֽשֶׁר־יָרְד֥וּ עֲרֵלִ֣ים ׀ אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּיּ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר נָתְנ֤וּ חִתִּיתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וַיִּשְׂא֥וּ כְלִמָּתָ֖ם אֶת־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃

תַּמָן עֵילָם וְכָל אִתְרְגוּשְׁתָּהּ סָחֲרָנוּתְהוֹן קִבְרֵיהוֹן כּוּלְהוֹן קְטִילַיָא דְאִתְקְטָלוּ בְחַרְבָּא דְאִתְּחָתוּ חַיָבַיָא לְאַרְעָא אַרְעִיתָא דְאִתְמְסִירוּ לִתְּבַר עַל דִשְׁלִיטָא בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְקַבִּילוּ אִתְכְּנָעוּתְהוֹן עִם נַחֲתֵי גוֹב בֵּית אַבְדָנָא:

שם עילם. במקום המלחמה ההיא יפול גם עילם וכל המון עמה:

סביבות קבורתה. סביבות קברות מצרים יהיה קברות עילם:

כולם חללים. כל מתיהם יהיו חללים הנופלים בחרב וא״כ יקברו רבים בקבר אחד ויהיו סמוכים לקברות מצרים:

אשר ירדו. ר״ל על כי ירדו אל ארץ תחתית כשהם ערלי לב ולא שבו קודם שנהרגו:

אשר נתנו. בזה יפרש במה היו ערלי לב ומה הרשיעו ואמר העל אשר נתנו שבר ומחיתה בארץ חיים כי גם עילם בא לעזרה לנ״נ לצור על ירושלים כמ״ש ועילם נשא אשפה (ישעיהו כ״ב:ו׳):

וישאו. ולכן ישאו גם המה את הכלימה הראויה להם להיות נאבדים בחרב עם שאר יורדי בור שנפלו בחרב:

וישאו. מל׳ משא וסבל:

שם עילם וגם עילם שהם פרס ומדי יבואו סביבות קברתה של מצרים להנקם נקמתם והם ג"כ כלם חללים הנפלים בחרב עליידי אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות ע"י שעילם יהרגו הרבה מן הערלים (שיהרגו אותם בהשגחתו להענישם על שנתנו חתיתם בארץ חיים והחריבו בית שני והרעו לישראל, ועי"כ ישאו כלמתם את יורדי בור (ויפלו שמה) ובסבה זו על ידי עילם ירדו ערלים שהם הרגו אותם עי"ז יהיו בני עילם חללים נופלים בחרב כי יבואו עמים אחרים מבני אדום לנקום נקמת אחיהם: