מַלְכִין תַּקִיפִין לָא אִתְנְצָחוּ לְקִבְלֵהּ בִּתְקוֹף גְבוּרָא דַהֲוַת עִמֵהּ מִן קֳדָם יְיָ שִׁלְטוֹנִין לָא קָמוּ קֳדָם מַשִׁרְיָתֵיהּ וְגִבָּרִין לָא יָכִילוּ כְּסִימְכְוָתֵיהּ בִּתְקוֹף גְבוּרָא דַהֲוַת עִמֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ לָא דָמֵיהּ לֵיהּ בְּתוּקְפֵיהּ:
ארזים לא עממוהו. לא היו ארזים בגן אלהי׳ שיסתירו ויכסו את הארז הזה כי הוא העולה על כולם ויותר נגלה ונראה מהם:
ברושים. אילני ברוש לא היו דומים אל סעיפי הארז ההוא:
וערמונים. אילני ערמון לא היו כענפי הארז ההוא:
כל עץ. משאר מיני העצים לא דמה וכו׳ רצה לומר לא היה מלך בעולם גדול ממנו ושריו משלו יותר ממלכי העובדי כוכבים:
עממוהו. ענין הסתר וכסוי וכן כל סתום לא עממוך (לעיל כח):
בגן אלהים. על גן העדן יאמר:
דמו. מל׳ דמיון:
ארזים, גדל כל כך עד שגם הארזים אשר בגן אלהים, שהם הארזים שנטע מששת ימי בראשית, לא היו עמו לעם אחד, ברושים, הסעיפים הרכים שבו היו גדולים יותר מברוש שהוא אילן חזק אחר הארז (כמ"ש הילל ברוש כי נפל ארז) ולא לבד שלא היו כמוהם כי גם לא דמו אליהם אפילו בדמיון וערמונים שגדלים ביופי מאד לא היו כפארתיו, הגם שנדמו אליהם בדמיון, לא היו כמוהם ממש, ומוסיף כל עץ בגן אלהים שגם העצים שנטע ה' בגן עדן שנטע כל עץ נחמד למראה, ונעשו בתכלית היופי, לא דמה אליו בענין היופי, שנעלה על כולם, והמליצה שלא היה מלך תקיף ואדיר כמוהו מימי בראשית, וגם סעפותיו ופארותיו שהם שריו וגבוריו ועשיריו עלו על מלכי ארץ בממשלתם וגבורתם ועשרם, לא לבד בדור הזה כי גם העצים אשר הם עתה בגן אלהים, שהם מלכי ארץ הקודמים שההבילו וספרו עליהם נפלאות מגבורתם וממשלתם וכחם לא דמו אליו:
