וְיִטְלוּן עֲלָךְ אִלְיָא וְיֵימְרוּן לָךְ אֵיכְדֵין אַבַדְתְּ דַהֲוֵית יָתְבָא בְּגוֹ יַמַיָא קַרְתָּא מִשֻׁבַּחְתָּא דַהֲוֵית יָתָבָא בִּתְקוֹף יַמָא הִיא וְיָתְבָהָא אִיכְדֵין אִתְמַסְרוּ לִתְבַר כָּל יָתְבָהָא:
ונשאו. ירימו עליך קול קינה ויאמרו אליך איך נאבדת עיר המיושבת בחוזק רב מן המים אשר סביבה:
חזקה בים. החזקה מכל העמים היושבים בים:
היא וישביה. ר״ל היא היתה חזקה בעבור היה הסביב לה ויושביה היו חזקים וגבורים:
אשר נתנו חתיתם. פחדם היתה מוטלת על כל יושבי הים על האיים:
ההללה. מלשון הלול ושבח:
חתיתם. ענין פחד כמו אל תחת (שם א׳):
ונשאו עליך קינה ואמרו איך אבדת, והלא מצד הטבע היה קשה לכבשך א. מצד שאת נושבת מימים והים לך מעוז ומחסה, ב. העיר ההללה אשר היתה חזקה בים שהיו לך מבצרים רבים ומגדלות, ג. שהיתה חזקה היא וישביה שיושביה היו גבורים וחזקים, ד. אשר נתנו חתיתם לכל יושביה שהימים שישבה בהם נתנו חתיתם ואימתם לכל יושביה, שהיו חזקים כולם ע"י הימים שהקיפו אותה סביב וכל גבורי הימים היו בעוזרה כאילו השתתפו הימים לתת ליושביה את חחתם ומוראם שייראו כולם ויחתו מהם, כמו והוא מוראכם שפירש הוא הנותן לך מורא שייראו מכם ומהרי"א פירש כינוי יושביה השני מוסב על הים שנפל פחדם על כל יושבי הים שמצאנו ים בלשון נקבה בים הנחושת שעשה שלמה:
