כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יַ֛עַן עֲשׂ֥וֹת פְּלִשְׁתִּ֖ים בִּנְקָמָ֑ה וַיִּנָּקְמ֤וּ נָקָם֙ בִּשְׁאָ֣ט בְּנֶ֔פֶשׁ לְמַשְׁחִ֖ית אֵיבַ֥ת עוֹלָֽם׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים חֲלַף דַעֲבָדוּ פְּלִשְׁתָּאֵי בִּדְבָבוּ וְיִתְפְּרָעוּן פּוּרְעֲנוּת בְּצִפּוּחַ נְפַשׁ בְּדִיל לְחַבְּלָא דְבָבוּת עֲלָם:

יען עשות. בעבור שעשו פלשתים עם ישראל כאדם הנוקם מן האויב וזהו מה שנאמר וגם וכו׳ וכל גלילות פלשת וכו׳ אשר את כספי וזהבי לקחתם וכו׳ (יואל ד׳:ה׳) וכל הענין:

וינקמו נקם. עשו נקמה בבזות אותם בנפשם להיות הם למשחית לישראל כאלו היה איבת עולם ביניהם כאלו הרעו להם מעולם:

בשאט. ענין בזיון:

איבת. מל׳ איבה ושנאה כמו ואיבה אשית (בראשית ג):

כה אמר ה' יען עשות פלשתים גם פלשתים עשו מאיבה ומשנאה ותחלה עשו בנקמה בימי יהויקים ששלח ה' בו גדודי פלשתים כמ"ש (מ"ב כ"ד), ואח"כ בעת החורבן נקמו באיבה, כמ"ש על שלשה פשעי עזה וכו' על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום וביואל (ד' ד') שמכרו בני יהודה לבני היונים, וז"ש שנקמו למשחית ע"י איבת עולם: