וּפְרַס יָתָהּ קֳדָמַי וְהָא כְתִיבָא מֵאַפָּהָא וּמֵאֲחוֹרָהָא מַה דַהֲוָה מִן שְׁרוּיָא וּמַה דְעָתִיד לְמֶהֱוֵי בְּסוֹפָא וּכְתִיב בָּהּ דְאִם יֶעְבְּרוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אוֹרַיְתָא יִשְׁלְטוּן בְהוֹן עַמְמַיָא וְאִם יַעַבְדוּן יַת אוֹרַיְתָא יְסוּף מִנְהוֹן אִלְיָא וּדְוָנָא וְתֵינַחְתָּא:
ויפרוש. היד ההוא פרשה המגלה לפני והיתה כתובה משני עבריה מה שהוא נגד פני האדם הקורא ומה שהוא אחורי המגלה מעבר השני:
וכתוב אליה. והיה כתוב עליה קינים והגה והי והם ענין נהי ומספד האמורי׳ על רעות ישראל וצרותיו בעת החורבן:
קינים. מל׳ קינה:
והגה. ענין המיה כעין יללה וכן אהגה כיונה (ישעיה לח):
והי. הוא ענין מספד ונהי:
ויפרש אותה לפני, מפני שהיתה נגללת פרש אותה, ר"ל, א. שהגיע הנבואה אליו באופן שישיג אותה וידעה, לא כמ"ש ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אותו אל יודע ספר וכו', ב. ראה שהיא כתובה פנים ואחור רצה לומר שיש בה נגלה ונסתר, ג. שכתוב אליה קינים והגה והי שה' הכין שפטים לממרים מצותיו ולא ישמעו אל דבריו:
