בְּחֻקּוֹתַ֧י יְהַלֵּ֛ךְ וּמִשְׁפָּטַ֥י שָׁמַ֖ר לַעֲשׂ֣וֹת אֱמֶ֑ת צַדִּ֥יק הוּא֙ חָיֹ֣ה יִֽחְיֶ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

בִּקְיָמַי הַלִיךְ וְדִינַי נְטַר לְמֶעְבַּד קְשׁוֹט צַדִיקָא הוּא מֵיחָא יֵחֵי אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:

בחוקותי יהלך. אף המצות שהם כחק שאין הטעם ידוע והשטן משיב עליהם עכ״ז הלך בהם ועשאם:

ומשפטי שמר לעשות אמת. ר״ל לא עשה משפט במי עם הכוונה להתנקם בו כ״א שמר את המשפט לעשות בו לבד האמת והראוי מבלי כוונה אחרת:

צדיק הוא. האיש אשר כזה לצדיק יחשב ולכן חיה יחיה בעוה״ז ובעולם הנפשות:

בחקתי יהלך במצות שבין אדם למקום, ומשפטי שמר בין אדם לחברו, א"כ צדיק הוא בפועל, נוסף על הקנין בנפשו שמוכן אל הצדק שאמר כי יהיה צדיק ר"ל שמוכן להיות צדיק, וזה כבר הוא צדיק בפועל, ומהראוי ע"פ הדין שחיה יחיה: