אֶל־כׇּל־רֹ֣אשׁ דֶּ֗רֶךְ בָּנִית֙ רָמָתֵ֔ךְ וַתְּתַֽעֲבִי֙ אֶת־יׇפְיֵ֔ךְ וַתְּפַשְּׂקִ֥י אֶת־רַגְלַ֖יִךְ לְכׇל־עוֹבֵ֑ר וַתַּרְבִּ֖י אֶת־[תַּזְנוּתָֽיִךְ] (תזנותך)׃

בְּרֵישׁ כָּל פָּרָשׁוּת אוֹרַח בְּנִית רָמָתַיִךְ וְאָחֵילְתְּ יַת קְדוּשְׁתִּיךְ וְאִיתְחַבַּרְתְּ לִיךְ לְמִפְלַח לְטַעֲוָתָיִךְ עִם כָּל דְעָדֵי וְאַסְגֵית יַת טַעֲוָתָיִךְ:

אל כל ראש דרך. בכל ראש דרך מהדרכים בנית בנין רם ונשא לזנות למען יהיה נמצא לכל עובר ושב:

ותתעבי. את היית מתעב וממאס יפייך להראות לכל מי שירצה ולא היית מסתיר אותה כדרך שמסתירים דבר נחמד ויקר:

ותפשקי. הרחבת רגליך זה מזה לכל עובר להיות מוכן לו לזנות ומאד הרבית בזנות ר״ל עשית מזבחות לעכו״ם בכל מקום ובפרסום רב ואת בעצמך תעבת הצלחתך כי ע״י מעשיך תהיה נלקחת ממך כי כל העכו״ם שראית עבדת:

אל כל. בכל ובא מלת אל במקום בי״ת וכן ואל הארון (שמות כה) ור״ל ובהארון:

ותתעבי. מל׳ תעוב ומיאוס:

ותפשקי. ענין פתיחה והרחבה כמו פושק שפתיו (משלי יג):