וְנָתַתִּ֨י פָנַ֜י בָּאִ֣ישׁ הַה֗וּא וַהֲשִׂמֹתִ֙יהוּ֙ לְא֣וֹת וְלִמְשָׁלִ֔ים וְהִכְרַתִּ֖יו מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֑י וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {ס}

וְאֶתֵּן רוּגְזִי בְּגַבְרָא הַהוּא וַאֲשַׁוִינֵיהּ לְאָת וּלְמַתְלִין וֶאֱשֵׁיצִינֵיהּ מִגוֹ עַמִי וְתִידְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ:

ונתתי פני. רצה לומר אולם לא למלאות שאלתו כי אדרבה עוד אתן פני באיש ההוא ואתן אותו לשממה להיות למופת לבני מרי שלא יהיו כמותו לדרש בדבר ה׳ במחשבת עבודת כוכבים:

ולמשלים. מן השממון שיבוא עליו יקחו משל להדמות אליה שוממות אחרות:

כי אני ה׳. נאמן לשלם גמול:

פני. ענין כעס כמו אכפרה פניו (בראשית ל״ב:כ״א) ע״ש שהכעס ניכר בפני האדם:

והשמתיהו. מל׳ שממון:

ונתתי פני באיש ההוא אפנה השגחתי להענישו והשמתיהו לאות ולמשלים, בדור הזה יהיה הוא עצמו לאות שיראו הנגעים שעליו ויהיה לאות לבני מרי, ואחרי מותו יהיה למשל שימשלו שיקרה לרשעים כמו שקרה לרשע זה, ואח"כ בדורות הבאים והכרתיו מתוך עמי ויאבד שמו וזכרו: