שְׁלֹ֨שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵלֶּה֮ בְּתוֹכָהּ֒ חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה אִם־בָּנִ֥ים וְאִם־בָּנ֖וֹת יַצִּ֑ילוּ הֵ֤מָּה לְבַדָּם֙ יִנָּצֵ֔לוּ וְהָאָ֖רֶץ תִּהְיֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃

תְּלָתָא גַבְרַיָא הָאִילֵן בְּגַוָהּ קַיָם אֲנָא אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אִם בְּנִין וְאִם בְּנָן יְשֵׁיזְבוּן יִשְׁתֵּיזְבוּן וְאַרְעָא תְּהֵי לְצָדוּ:

שלשת. רצה לומר אף אם בתוכה ימצאו שלשת האנשים האלה האמורים למעלה:

חי אני. הריני נשבע חי אני אם שורת הדין מחייבת שיצילו בזכותם בין בנים בין בנות רק המה לבדם ינצלו:

שלשת ואף שיהיו שלשת האנשים ביחד, מ"מ אם בנים ואם בנות יצילו, ואמר רבותא אף שיהיו בנים ובנות רבים שקל יותר שיצלו מן החיה כי אריה אבי תרי לא נפיל, בכ"ז רק המה ינצלו, וכן אמר בחרב הגם שקל עוד יותר שבא תחלה בסדרי התוכחות בכ"ז לא יצילו את אחרים: