לוּ־חַיָּ֥ה רָעָ֛ה אַעֲבִ֥יר בָּאָ֖רֶץ וְשִׁכְּלָ֑תָּה וְהָיְתָ֤ה שְׁמָמָה֙ מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֔ר מִפְּנֵ֖י הַחַיָּֽה׃

אִילוּ חַיְתָא בִישְׁתָא אַעְבֵּיד בְּאַרְעָא וְתִתְכְּלִינָהּ וּתְהֵי לְצָדוּ מִבְּלִי עָדֵי מִן קֳדָם חַיְתָא:

לו חיה רעה. ר״ל אם גמול העון יהיה אשר אעביר בארץ קבוצות חיות טורפות לשכל עמה ותהיה שממה מבלי עובר בה מפחד החיות:

לו. ענינו כמו אם וכן לו החייתם אותם (שופטים ח׳:י״ט):

ושכלתה. ענין מיתה ואבדון:

לו חיה רעה אעביר ואף אם אביא חיה רעה שהיא קלה מרעב ובאה קודם לו, וה"א שבזה יועיל צדקתם להציל אחרים: