וְנָשְׂא֖וּ עֲוֺנָ֑ם כַּעֲוֺן֙ הַדֹּרֵ֔שׁ כַּעֲוֺ֥ן הַנָּבִ֖יא יִהְיֶֽה׃

וִיקַבְּלוּן חוֹבֵיהוֹן כְּחוֹב דְאָתֵי לְמֵילַף וְלָא אַלֵיף כְּחוֹב נְבִיֵי שִׁקְרָא יְהֵי:

ונשאו עונם. הם יסבלו גמול עוונם זה כזה:

כעון הדורש. כגמול עון הדורש בדבר ה׳ במחשבת עבודת כוכבים כן יהיה גמול עון הנביא המשקר:

ונשאו. מל׳ משא וסבל:

כעון הדורש כעון הנביא. בא בשני כפ״י הדמיון להורות על דמיון גמור וכן כמוך כפרעה (שם מד):

ונשאו עונם, ובכ"ז גם המקבלים נבואתו ישאו עונם, ואין להם תירוץ שהתעה אותם, כי עון הדורש יהיה דומה אל עון הנביא, שלא היה להם לדרוש בנביאי שקר, וזאת אעשה למען לא יתעו עוד בית ישראל בעניני האמונה, ולא יטמאו בעברות ע"י נביאי השקר ולכן אעניש את נביאי השקר, וכיון בזה על אחאב בן קולי' שקלם מלך בבל באש והיו לאות ולמשלים: