יְחֶזְקֵאל י׳ · ו׳

וַהֲוָה בְּפַקְדוּתֵיהּ יַת גַבְרָא דְלָבֵישׁ לְבוּשַׁיָא לְמֵימַר סָב אֶשְׁתָּא מִבֵּינֵי גַלְגְלַיָא מִבֵּינֵי כְרוּבַיָא וְעַל וְקָם בִּסְטַר גַלְגְלָא:

ויהי בצותו. מיד כשצוה המקום ב״ה את האיש לבוש הבדים שממקום עמדו בין האופנים יושיט יד לקחת האש מבין הכרובים מיד בא ועמד אצל האופן ר״ל בין האופנים:

ויהי בצותו וכו' ויבא ויעמד אצל האופן באשר האיש היה המלמד זכות, לא רצה לקחת אש לשרוף, שאין זה שליחותו מצד שהוא מוכן לחסד, לכן עמד אצל האופן שמצד האופן והמערכה לא יחויב שריפת המקדש, עמד אצלו שיגן גם על המקדש מצד המערכה שאין השריפה מחויבת, ורצה שיעשה ה' חסד עם ישראל מצד ההשגחה, ויגין גם על המקדש מצד הטבע: