וְהַכְּרֻבִ֗ים עֹ֥מְדִ֛ים מִימִ֥ין לַבַּ֖יִת בְּבֹא֣וֹ הָאִ֑ישׁ וְהֶעָנָ֣ן מָלֵ֔א אֶת־הֶחָצֵ֖ר הַפְּנִימִֽית׃

וּכְרוּבַיָא קַיְמִין מִדָרוֹם לְבֵיתָא בְּמֵיעַל גַבְרָא וַעֲנַן אֲמִיטְתָא אִתְמְלִיאַת יַת דַרְתָּא גַוַיְתָא:

מימין לבית וגו׳. כשבא שמה לבוש הבדים עמדו הכרובים ברוח דרומי מהבית:

והענן מלא. הענן היה ממלא את החצר הפנימית והיא עזרת כהנים:

והכרובים עומדים מימין לבית, כי אז למדו זכות על ישראל ועמדו מימין, והענן מלא עדיין את החצר הפנימית שעדין לא נסתלק הכבוד מן ההיכל: