בְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֔כוּ וּבְעׇמְדָ֖ם יַעֲמֹ֑דוּ וּֽבְהִנָּשְׂאָ֞ם מֵעַ֣ל הָאָ֗רֶץ יִנָּשְׂא֤וּ הָאֽוֹפַנִּים֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים׃

בְּמֵיזַלְהוֹן אָזְלִין וּבִמְקָמְהוֹן קְיָמִין וּבְאִתְרָמְהוֹן כְּמִלְרַע לְרוּם שְׁמַיָא מִתְרְמִין גַלְגְלַיָא לְקִבְלֵיהוֹן אֲרֵי כְּרוּחַ בִּרְיָתָא בְּגַלְגְלַיָא:

בלכתם. בעת ילכו החיות ילכו גם האופנים וכו׳ וכפל הדבר לחזוק לומר שלא תשתנה לעולם:

בלכתם עתה ידבר מן התנועה השנית העצמיית שיסובבו הכוכבים ממערב למזרח על פני צפון ודרום, שבסבוב הזה יש לפעמים גם עמידה והשבתה כנ"ל, וא"כ יצוייר בזה שלשה אופנים, א. בעת שילכו לפי סדר הטבעיי, ועז"א בלכתם ילכו, ב. בעת ההשבתה והאיחור במהלכם, שזה נקרא עמידה, ועז"א ובעמדם יעמדו, ג. בעת שיתנשאו מן הסדר הטבעי לפי רצון ההשגחה, שזה יצוייר בהתנשאות, ועז"א ובהנשאם מעל הארץ, שאז ג"כ ינשאו האופנים לעומתם, כי גם במהלך זה הגם שהוא ההילוך העצמי לא ההכרחי, רוח החיה באופנים, הם מונהגים מן החיות כאשר יונהג הגוף מן הנפש: