וַיִּקְרָא ט׳ · ט״ו

וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קׇרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּרִאשֽׁוֹן׃

במילים פשוטות

אהרן מקריב את קרבן העם: לוקח את שעיר החטאת אשר לעם, שוחטו ומחטאו כראשון. רש״י מבאר ש״ויחטאהו״ היינו שעשאו כמשפט חטאת, וש״כראשון״ פירושו כעגל החטאת שלו עצמו, כלומר בסדר עבודה זהה. אבן עזרא מוסיף שקרבן העם קרב על המזבח, ומבאר ש״ויחטאהו כראשון״ הוא כעגל החטאת של אהרן, ו״ויחטא״ היינו שכיפר בו כחטאת. הפסוק פותח את חלק העבודה למען הציבור: לאחר שכיפר אהרן על עצמו, הוא ניגש לכפר על העם בשעיר החטאת, ועושה בו כסדר החטאת הראשונה, ובכך מתחילה כפרת הכלל ביום חנוכת העבודה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויחטאהו. עָשָׂהוּ כְּמִשְׁפַּט חַטָּאת:

כראשון. כָּעֵגֶל שֶׁלּוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְקָרֵב יָת קֻרְבַּן עַמָא וּנְסִב יָת צְפִירָא דְחַטָאתָא דִי לְעַמָא וְנָכְסֵהּ וְכַפֵּר בִּדְמֵהּ כְּקַדְמָאָה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויקרב את קרבן העם. על המזבח:

ויחטאהו כראשון. הוא עגל החטאת:

וטעם ויחטאו. כפר בו החטאת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיַּקְרֵב אֵת קָרְבַּן הָעָם. זוֹ הַקְרָבַת בְּחִינַת הָאוֹרוֹת הַנְּטוּעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹר הָאוֹר, אֲשֶׁר נִשְׁתַּנּוּ בְּאֶמְצָעוּת הַחֵטְא וְלֹא יִהְיוּ בִּבְחִינַת הַנִּשְׁתְּוָן לְהִתְקָרֵב, כִּי הַשִּׁנּוּי בַּנֶּפֶשׁ יְחַיֵּב הַהַרְחָקָה, כִּי יֵעָשֶׂה שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת הָעֲבוֹדָה שֶׁעָשָׂה אַהֲרֹן יַגִּיד הַכָּתוּב כִּי הִקְרִיב קָרְבַּן הָעָם, פֵּרוּשׁ, שֶׁהִקְרִיב כָּל הַרְחָקוֹתָם. וְהִנֵּה מֵהָרָאוּי הָיָה שֶׁיִּכְתֹּב פָּסוּק זֶה בְּסוֹף מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּן, וְטַעַם שֶׁהִתְחִיל בּוֹ, לוֹמַר שֶׁהַפְּעֻלָּה נַעֲשֵׂת בְּמַה שֶׁכִּוֵּן בַּמַּעֲשֶׂה קֹדֶם עֲשׂוֹהוּ, כִּי לֹא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַכַּוָּנָה הַצְּרִיכָה בּוֹ, וְהוּא אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן בִּתְחִלַּת מַעֲשָׂיו, וְהָבֵן.

וְאֶרְמֹז לְךָ פְּרָט אֶחָד קָטָן שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיַּקְרֵב אֶת הָעוֹלָה וַיַּעֲשֶׂה כַּמִּשְׁפָּט. כְּבָר רָמַזְתִּי לְךָ כִּי זִכְרוֹן הָעוֹלָה יִרְמֹז עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶמְצָעוּת הַרְחָקַת יִשְׂרָאֵל מֵהַיּוֹשֶׁר הֵם מוֹרִידִים הָעוֹלָה לְמַטָּה חָס וְשָׁלוֹם, וּבְאֶמְצָעוּת הִתְקָרְבוּתָם לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא תְשֻׁלַּח בְּפִשְׁעָם אֶלָּא יוֹסִיפוּ לְהַעֲלוֹת עֲלִיָּה אַחַר עֲלִיָּה עַד שֶׁתַּעֲמֹד בְּגֶדֶר הַמִּשְׁפָּט כַּיָּדוּעַ לַמַּשְׂכִּיל, וְהוּא ״וַיַּעֲשֶׂה כַּמִּשְׁפָּט״. שָׁמַעְתִּי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל