משה לוקח את החלב, את האליה, את כל החלב אשר על הקרב, את יותרת הכבד, שתי הכליות וחלבן, ואת שוק הימין. פסוק זה מפרט את האימורים והחלקים הנלקחים מאיל המילואים לצורך התנופה וההקטרה. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו, ומונה את אברי האיל בארמית. עיקר עניינו של הפסוק להכין את חלקי האיל שיונחו על כפי אהרן ובניו לתנופה ואחר כך יוקטרו. בשונה משאר קרבנות, כאן נלקח גם שוק הימין להקטרה יחד עם החלבים, דבר מיוחד לאיל המילואים, כפי שיציין רש״י בהמשך שלא מצינו שוק של שלמים קרב בכל מקום חוץ מזה.