וַיִּקְרָא ז׳ · י״ט

וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יִגַּ֤ע בְּכׇל־טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כׇּל־טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃

במילים פשוטות

בשר קדשים שנגע בדבר טמא לא ייאכל אלא יישרף באש, ואילו הבשר הטהור נאכל לכל אדם טהור. רש״י מבאר ש״והבשר״ הראשון מוסב על בשר השלמים שנגע בטומאה, ושהכתוב חוזר על ״והבשר״ כדי לרבות אבר שיצא מקצתו מחוץ למחיצה, שהחלק הפנימי שנשאר מותר. עוד מבאר רש״י שהלשון ״כל טהור יאכל בשר״ באה ליישב מול פסוק אחר בספר דברים. רשב״ם מוסיף בקצרה שהדגש הוא על ״טהור״, שרק הטהור אוכל. הפסוק מבחין בין בשר שנטמא הנפסל לבין בשר טהור המותר בכל אדם טהור.
מבוסס על רש״י, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והבשר. שֶׁל קֹדֶשׁ שְׁלָמִים אשר יגע בכל טמא לא יאכל:

והבשר. לְרַבּוֹת אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ - שֶׁהַפְּנִימִי מֻתָּר (ספרא):

כל טהור יאכל בשר. מַה תַּ"ל? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ וְגוֹ' וְהַבָּשָֹר תֹּאכֵל (דברים י"ב), יָכוֹל לֹא יֹאכְלוּ שְׁלָמִים אֶלָּא הַבְּעָלִים, לְכָךְ נֶאֱמַר כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָֹר (ספרא):

(והבשר כל טהור יאכל בשר. כְּלוֹמַר, כָּל מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ בְּחַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאִם יָצְאוּ חוּץ לַקְּלָעִים אֲסוּרִין - כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ (ויקרא ו') - בְּבָשָׂר זֶה אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר אֲפִלּוּ בְּכָל הָעִיר):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְסַר קוּדְשָׁא דִי יִקְרַב בְּכָל מְסָאָב לָא יִתְאֲכֵל בְּנוּרָא יִתּוֹקָד וּבְסַר קוּדְשָׁא כָּל דִי דְכֵי לְקוּדְשָׁא יֵיכוּל בְּסַר קוּדְשָׁא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

כל טהור יאכל בשר - טהור.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כל טהור יאכל בשר טהור.

מקור: ספריא · נחלת הכלל