וְהַנּוֹתֶ֣רֶת מִמֶּ֔נָּה יֹאכְל֖וּ אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו מַצּ֤וֹת תֵּֽאָכֵל֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ בַּחֲצַ֥ר אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יֹאכְלֽוּהָ׃

במקום קדש. וְאֵיזֶהוּ? בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד:

וּדְאִשְׁתָּאַר מִנַהּ יֵכְלוּן אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי פַּטִיר תִּתְאַכֵל בַּאֲתַר קַדִּישׁ בְּדָרַת מַשְׁכַּן זִמְנָא יֵכְלֻנַהּ

מצות תאכל במקום קדוש. והנה שתים מצות. וכל זכר שלישית:

בחצר אהל מועד - בעזרה ולא בירושלים.

והנותרת ממנה אהדריה קרא משום שאמר למעלה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו סד״‎א אף הנותרת כולה לגבוה סלקא לשם הכהנים תלמוד לומר והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו.

מצות תאכל לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתרה הראשון תלמוד לומר מצות תאכל מצוה כיוצא בו יבמה יבא עליה מצוה.

מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, וְאֵיזֶהוּ - בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד. וּמִכָּל מָקוֹם ״בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ״ מְיֻתָּר, גַּם ״תֵּאָכֵל״ ״יֹאכְלוּהָ״ אֶחָד מֵהֶם מְיֻתָּר, וּמַשְׁמָעוּת הַלָּשׁוֹן הוּא שֶׁיֵּשׁ כָּאן בְּחִינַת הָאוֹכֵל וְהַנֶּאֱכָל. בְּחִינַת הָאוֹכֵל, הַיְינוּ שֶׁהַכֹּהֵן הָאוֹכֵל אוֹתָהּ צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע שֶׁאֲכִילָתוֹ מִשֻּׁלְחַן גָּבוֹהַּ הִיא, וּמִן הַדִּין שֶׁתִּהְיֶה הַמִּנְחָה כָּלִיל לַגָּבוֹהַּ זוּלַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ חֶלְקוֹ מֵאִשָּׁיו, וְאִם כֵּן צָרִיךְ הַכֹּהֵן לֶאֱכוֹל חֶלְקוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱכָל חֵלֶק גָּבוֹהַּ, דְּהַיְינוּ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁם מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַמָּקוֹם הַהוּא קָדוֹשׁ, מִכָּל מָקוֹם אֵין קְפֵידָא עַל הָאוֹכֵל מִצַּד קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם כִּי אִם מִצַּד שֶׁצָּרִיךְ לְהַסְמִיךְ אֲכִילָתוֹ אֶל אֲכִילַת הַמִּזְבֵּחַ, לְהוֹרוֹת שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֲכִילַת הַמִּזְבֵּחַ מְכַפֶּרֶת כָּךְ אֲכִילַת הַכֹּהֲנִים, הַבְּעָלִים מִתְכַפְּרִין בָּהֶם.

אָמְנָם בְּחִינַת הַנֶּאֱכֶלֶת הִיא הַמַּצָּה, מִצַּד הֱיוֹתָהּ נְקִיָּה מִן הַשְּׂאוֹר יֵשׁ בַּמַּצָּה צַד קְדֻשָּׁה, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ״, כִּי מִצַּד בְּחִינַת הַמַּצָּה יֵשׁ קְפֵידָא שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם קָדוֹשׁ. וְאַחַר כָּךְ נָתַן טַעַם עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי עַל מַה שֶּׁכָּתַב ״בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ״, זֶהוּ לְפִי שֶׁ״חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי״, עַל כֵּן צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם לִהְיוֹת בִּמְחִצָּה אַחַת. וְעַל מַה שֶּׁכָּתַב ״מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ״, נָתַן טַעַם וְאָמַר ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם״, כִּי הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם הַבָּאִים עַל כַּפָּרַת הַחֵטְא נִקְרְאוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כִּי הַצַּדִּיק גָּמוּר שֶׁלֹּא חָטָא כְּלָל קָדוֹשׁ הוּא לַה׳, אֲבָל הַחוֹטֵא וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה הוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמוֹד בּוֹ (ברכות לד:), וְרז״ל אָמְרוּ (יומא פו:) שֶׁהָעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה הַזְּדוֹנוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ לְקַמָּן פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ. וְזֶה מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵינָהּ בְּצַדִּיק גָּמוּר, מִלְּבַד שְׁאָר מַעֲלוֹת שֶׁזָּכְרוּ רז״ל שָׁם, עַל כֵּן דִּין הוּא שֶׁתִּהְיֶה הַחַטָּאת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וְכֵן הַמַּצָּה צְרִיכָה מָקוֹם קָדוֹשׁ מִזֶּה הַטַּעַם, כִּי גַּם הִיא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מִצַּד הַרְחָקַת הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה הַמְחַלֵּל קְדֻשַּׁת הָאָדָם.

וְטַעַם הַרְחָקַת הַשְּׂאוֹר נִרְאֶה לְפָרֵשׁ בִּשְׁנֵי דְּרָכִים. הַדֶּרֶךְ הָאֶחָד הוּא, כְּדִבְרֵי רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרַי שֶׁאָמַר (ברכות יז): רְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֶלָּא שֶׁשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב, וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ פֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה פָּסוּק ״כָל שְׂאוֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ״ בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא עַיֵּן שָׁם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר כָּאן ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם״. כִּי עַל יְדֵי זְבִיחַת הַקָּרְבָּן הָאָדָם זוֹבֵחַ יִצְרוֹ וִיבֻקַּשׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ, עַל כֵּן גַּם הַמִּנְחָה בָּאָה נְקִיָּה מִן הַשְּׂאוֹר. אָמְנָם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת בָּאוּ דַּוְקָא חָמֵץ, כִּי אִלְמָלֵא הַיֵּצֶר הָרָע לֹא הָיוּ הַתַּחְתּוֹנִים צְרִיכִין אֶל הַתּוֹרָה יוֹתֵר מִן הָעֶלְיוֹנִים, כִּי בְּטַעֲנָה זוֹ נִצַּח מֹשֶׁה הַמַּלְאָכִים וְאָמַר: כְּלוּם יֵשׁ יֵצֶר הָרָע בֵּינֵיכֶם כוּ׳ (שבת פט.). וְעוֹד שֶׁמְּצִיאוּת הַיֵּצֶר הָרָע הֶכְרֵחִי, וְאִלְמָלֵא הוּא לֹא בָּנָה אָדָם בַּיִת וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה, וּבִמְקוֹם הַתּוֹרָה אֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִפְרוֹץ גְּדֵרוֹ כִּי הַתּוֹרָה תַּבְלִין אֵלָיו.

אֲבָל הַתּוֹדָה הָיוּ בּוֹ חַלּוֹת חָמֵץ וּמַצָּה כְּאֶחָד, כִּי הַמַּצָּה לְאוֹת שֶׁכְּבָר נִכְנַע בַּעֲמַל לִבּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל אַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת ״וַיַּכְנַע בַּעֲמַל לִבָּם״ (תהלים קז יב) כִּי הָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּם כוּ׳ וְרז״ל דָּרְשׁוּ פָּסוּק ״זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי״ (שם נ כג) עַל הַזּוֹבֵחַ יִצְרוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו כוּ׳ (סנהדרין מג:), וּמִשָּׁם רְאָיָה שֶׁזְּבִיחַת הַתּוֹדָה הַיְינוּ זְבִיחַת הַיֵּצֶר הָרָע. עַל כֵּן מֵבִיא לְאוֹת חַלּוֹת מַצּוֹת נְקִיּוֹת מִן הַשְּׂאוֹר. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ עֲדַיִן אֶל הַיֵּצֶר הָרָע לְקִיּוּם הַמִּין, עַל כֵּן הָיוּ גַּם חַלּוֹת חָמֵץ, וְהָיוּ שָׁלֹשׁ חַלּוֹת מַצָּה כְּנֶגֶד חַלָּה אַחַת שֶׁל חָמֵץ לְבַטֵּל מְצִיאָתוֹ בְּרֻבּוֹ, כִּי כָל אָדָם יְשַׁלֵּשׁ שְׁנוֹתָיו בְּאוֹרַיְיתָא תְּלִיתַאי, בְּמִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד, וְחֵלֶק רְבִיעִי יִתֵּן אֶל קִיּוּם גּוּפוֹ.

אָמְנָם לְפִי שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּמִנְחַת חוֹטֵא שׁוּם חָמֵץ, נוּכַל לוֹמַר בְּהֵפֶךְ זֶה, שֶׁזֶּה שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל חֶטְאוֹ מֵעַצְמוֹ בְּלֹא הֶכְרֵחַ וַדַּאי לֹא נִשְׁאַר בּוֹ כְּלוּם מִן הַשְּׂאוֹר הַפְּנִימִי, אֲבָל הַזּוֹבֵחַ תּוֹדָה אַחַר שֶׁבָּאוּ עָלָיו יִסּוּרִים הַמַּכְרִיחִים אוֹתוֹ עַל הַתְּשׁוּבָה וַדַּאי נִשְׁאַר בּוֹ רֹשֶׁם מִן הַשְּׂאוֹר הַפְּנִימִי. וְתֵדַע וְתַשְׂכִּיל כִּי חָמֵץ אוֹתִיּוֹת מַצָּה, וְהֵם שָׁוִים בְּמִבְטָא כִּי הַה״א וְהַחֵי״ת מִתְחַלְּפִין בְּאוֹתִיּוֹת אַחַ״ע, אַךְ שֶׁיֵּשׁ לְחָמֵץ מִסְפָּר שָׁלֹשׁ יָתֵר עַל מַצָּה, וּכְנֶגֶד זֶה הָיָה כְּנֶגֶד כָּל חַלּוֹת חָמֵץ שָׁלֹשׁ שֶׁל מַצָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים בַּכַּמּוּת. וְיֵשׁ בָּזֶה רֶמֶז שֶׁיֵּשׁ לַיֵּצֶר הָרָע יִתְרוֹן עַל הַיֵּצֶר הַטּוֹב מִסְפָּר שָׁלֹשׁ הֵם שָׁלֹשׁ טְעָנוֹת שֶׁזָּכַר בְּסֵפֶר חוֹבַת הַלְּבָבוֹת שֶׁיֵּשׁ לַיֵּצֶר הָרָע עַל הַיֵּצֶר הַטּוֹב, וְאִם יָבֹא לְנַצְּחוֹ אֲזַי יַעַמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ בְּמִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד, וְאָז יִהְיֶה פֵּשֶׁר דָּבָר בֵּינֵיהֶם, חֶצְיוֹ לַה׳ וְחֶצְיוֹ לָכֶם.

דֶּרֶךְ שֵׁנִי הוּא הַיּוֹתֵר נָכוֹן וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ, שֶׁהַמַּצָּה סִימָן אֶל הַהַכְנָעָה, כְּעִסַּת מַצָּה שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְמַעְלָה, וּמַצָּה שֶׁל חַג הַפֶּסַח יוֹכִיחַ כִּי הִיא סִימָן חֵרוּת וּגְאֻלָּה, לְפִי שֶׁלֹּא חָשַׁק ה׳ בְּיִשְׂרָאֵל כִּי אִם בַּעֲבוּר שֶׁהֵם מְמַעֲטִים אֶת עַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ (בחולין פט) מִן פָּסוּק ״לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה׳ בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט״. (דברים ז ז) כִּי מָה ה׳ שׁוֹאֵל מִמְּךָ כִּי אִם לְיִרְאָה (שם י יב), שֶׁהָעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאָה, וְכָל עוֹד שֶׁהַהַכְנָעָה מְצוּיָה בַּתַּחְתּוֹנִים בְּיוֹתֵר לְפִי זֶה בְּיוֹתֵר תִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. וְזֶהוּ טַעַם גָּלוּת מִצְרַיִם לְהַכְנִיעָם בְּכוּר עֹנִי, וְחָסוּ בְשֵׁם ה׳ (צפניה ג יב) וְעַל יְדֵי הַהַכְנָעָה יָצְאוּ לְחֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת וְנִכְנְסוּ בְּעוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. וּלְפִיכָךְ דִּין הֶחָמֵץ בִּשְׂרֵפָה דַּוְקָא, כִּי נִימוּס קִלּוּסִין הוּא שֶׁכָּל הַמִּתְגָּאֶה נִדּוֹן בָּאֵשׁ, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק ״זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה״. כִּי הָרוֹצֶה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה כְּטֶבַע הֶחָמֵץ הָעוֹלֶה לְמַעְלָה רָאוּי לִהְיוֹת נִדּוֹן בָּאֵשׁ אֲשֶׁר טִבְעוֹ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה. וּלְפִיכָךְ דִּין הֶחָמֵץ בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי בְּכָל הַמִּדּוֹת צָרִיךְ הָאָדָם לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ מְמֻצָּע, חוּץ מִן הַגַּאֲוָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ה.) לֹא מִמֶּנָּה וְלֹא מִקְצָתָהּ, הֲרֵי שֶׁאָסְרוּ אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַגַּאֲוָה, כָּךְ מַשֶּׁהוּ מִן הֶחָמֵץ אָסוּר. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד ד): מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם, וְהוּא רֶמֶז לְהַפְלָגַת הָעִנְיָן וּלְהַרְחִיקוֹ מִכֹּל וָכֹל.

וְלִדְבָרָיו דְּרַבִּי אַלְכְּסַנְדְּרַי שֶׁהִמְשִׁיל הַיֵּצֶר הָרָע לִשְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, נוּכַל לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ אָסְרוּ גַּם הַמַּשֶּׁהוּ, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב״ר כב ו): מִתְּחִלָּה דּוֹמֶה הַיֵּצֶר הָרָע לְחוּט שֶׁל עַכָּבִישׁ, דְּהַיְינוּ מַשֶּׁהוּ, וְאַחַר כָּךְ הוּא מְבַצְבֵּץ וְעוֹלֶה עַד שֶׁיִּהְיֶה כַּעֲבוֹתוֹת הָעֲגָלָה וְיַעֲלֶה חֲמַס גָּבֶר לְאֵין מַרְפֵּא. עַל כֵּן לֹא יִהְיֶה קָטָן בְּעֵינֵי הָאָדָם אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ, כִּי מְעַט מִן הַשְּׂאוֹר מְבַצְבֵּץ וְעוֹלֶה כָּאָמוּר. וּמִטַּעַם זֶה הָיוּ מְבִיאִים עַל קָרְבַּן תּוֹדָה שְׁלֹשִׁים חַלּוֹת מַצּוֹת כִּי אֵצֶל אַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת נֶאֱמַר ״וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם״, וְאַחַר הַהַכְנָעָה רָאוּי שֶׁיַּקְרִיבוּ חַלּוֹת מַצּוֹת שְׁלֹשִׁים, וְאוּלַי הוּא כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת שֶׁנִּקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהֵם כּוֹלְלִים כָּל מִינֵי הַהִתְנַשְּׂאוּת הַשַּׁיָּכִים לַמֶּלֶךְ, וְזֶה הַמִּתְגָּאֶה אֶחָד בְּכֻלָּם אוֹ בְּמִקְצָתָם, אַחַר שֶׁנִּכְנַע בַּעֲמַל לִבּוֹ יָבִיא שְׁלֹשִׁים מַצּוֹת הַמּוֹרִים עַל הַהַכְנָעָה, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד, וַאֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ אֵין בּוֹ. וְעֶשֶׂר שֶׁל חָמֵץ הַמּוֹרֶה עַל הָרוֹמְמוּת וְהַהִתְנַשְּׂאוּת, לָתֵת כָּל הַגְּדֻלָּה וְהָרוֹמְמוּת לְסִבָּה רִאשׁוֹנָה יִתְבָּרַךְ הַכָּלוּל בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה, וּכְבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר. וּמִטַּעַם זֶה הַמַּצָּה סִימָן גְּאֻלָּה וְחֵרוּת בְּכָל מָקוֹם, הֵן בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, הֵן בְּקָרְבַּן תּוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קז ב) ״יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה׳ אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר״ וְגוֹ׳, וְזֶה קָאֵי עַל כָּל אַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת שֶׁנִּגְאֲלוּ בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְנַע בַּעֲמַל לִבָּם וְגוֹ׳ וְעַל כֵּן הוּא מַקְרִיב חַלּוֹת מַצּוֹת; הֵן בַּמְּנָחוֹת, כִּי עַל יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת נִגְאָל הָאָדָם מִיַּד הַיֵּצֶר הָרָע אֲשֶׁר מְצוּדָתוֹ פְּרוּסָה עָלָיו לְלָכְדוֹ בְּחַבְלֵי עָוֹן, וְהוּא יוֹצֵא לְחֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִין וּמִן הַמַּלְכֻיּוֹת וּמִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת עַל יְדֵי הַקָּרְבָּן הַמְּבִיאוֹ לִידֵי רוּחַ נִשְׁבָּרָה וְהַכְנָעָה, עַל כֵּן דִּין הַמְּנָחוֹת לֵאָפוֹת מַצָּה, וְהֵם דּוֹמִים לְחַטָּאת וְאָשָׁם בַּדֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר.