וַיִּקְרָא ו׳ · ט״ז

כליל. כֻּלָּהּ שָׁוָה לְגָבוֹהַּ:

וְכָל מִנְחָתָא דְכַהֲנָא גְמִיר תְּהֵי לָא תִתְאֲכֵל

לא תאכל. ככל המנחות כי איך יאכל הכהן מנחתו או חטאתו. מקום שחיטת כל חטאת צפונה:

כליל תהיה. שאם יקמוץ ממנה כשלש אצבעות כמו משאר מנחות מה דורון יש בכך לפני הקב״‎ה ומה יפסיד אם יעשה מכל מאכליו מנחות ולא דמי לכל מנחות של ישראל שהרי הקומץ נקטר והשאר נאכל לכהנים שהם משרתיו של הקב״‎ה נמצא כולה דורון ואף לא דמי לחטאת ואשם של כהנים דהתם האימורין נקטרין והעור לאנשי משמר וכן הדין נותן שתהא נשרפת הואיל והיא מנחתו כמו שמצינו בשני פרים שלו שהקריב בח׳‎ ימי המלואים שנשרפו אע״‎פ שהיו חטאות חיצונות.