וַיִּקְרָא ה׳ · י״ח

וְ֠הֵבִ֠יא אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַ֣ל שִׁגְגָת֧וֹ אֲשֶׁר־שָׁגָ֛ג וְה֥וּא לֹֽא־יָדַ֖ע וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃

במילים פשוטות

הפסוק מצווה להביא איל תמים מן הצאן בערך לאשם אל הכהן, וכיפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו. רש״י מבאר ש״בערכך לאשם״ פירושו בערך האמור למעלה, ו״אשר שגג והוא לא ידע״ מלמד שאם ידע לאחר זמן שוודאי חטא, לא נתכפר לו באשם זה עד שיביא חטאת, ומביא משל לעגלה ערופה שנערפה ואחר כך נמצא ההורג. הפסוק מלמד את קרבן אשם תלוי - איל בערך - הבא על ספק עבירה. הכפרה שבו זמנית: היא מגינה על החוטא כל עוד הדבר בספק, אך אם יתברר לו בוודאות שחטא, יצטרך להביא חטאת רגילה. בכך מבחין הכתוב בין כפרת הספק לכפרת הוודאי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בערכך לאשם. בָּעֵרֶךְ הָאָמוּר לְמַעְלָה:

אשר שגג והוא לא ידע. הָא אִם יָדַע לְאַחַר זְמַן, לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ בְּאָשָׁם זֶה עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאת, הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁנִּתְעָרְפָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג, הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיַיְתִי דְכַר שְׁלִים מִן עָנָא בְּפֻרְסָנֵהּ לַאֲשָׁמָא לְוָת כַּהֲנָא וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַהֲנָא עַל שָׁלוּתֵהּ דְאִשְׁתְּלִי וְהוּא לָא יָדַע וְיִשְׁתְּבֵק לֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

והוא לא ידע - כשנתחלף לו חלב בשומן ואכלו ולא ידע שיש כאן חלב, אבל לבסוף כשהוא שמע שספק חלב ספק שומן אכל. והביא איל תמים מן הצאן לאשם. עד שיודע שודאי חלב אכל יביא חטאת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל