וְנָתַן֩ הַכֹּהֵ֨ן מִן־הַדָּ֜ם עַל־קַ֠רְנ֠וֹת מִזְבַּ֨ח קְטֹ֤רֶת הַסַּמִּים֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־דַּ֣ם הַפָּ֗ר יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

ואת כל דם. שְׁיָרֵי הַדָּם (זבחים כ"ה):

וְיִתֵּן כַּהֲנָא מִן דְמָא עַל קַרְנַת מַדְבַּח קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא קֳדָם יְיָ דִי בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא וְיָת כָּל דְמָא דְתוֹרָא יֵישׁוּד לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא דַעֲלָתָא דִי בִתְרַע מַשְׁכַּן זִ מְנָא

על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה' ואין הכהן לפני ה׳‎ אלא עומד מן המזבח ולחוץ ומזה.

לִפְנֵי ה׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר הַבָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַמִּזְבֵּחַ לִפְנֵי ה׳״ וְלֹא כֹּהֵן לִפְנֵי ה׳, עַד כָּאן. מַשְׁמַע שֶׁאִם לֹא מָצִינוּ בְּפַר הַבָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ ״לִפְנֵי ה׳״. וְקָשֶׁה, וּמִנַּיִן אֲנִי יוֹדֵעַ מְקוֹם עֲמִידָתוֹ? וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מֵהַכָּתוּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם יָדוּעַ, נָבוֹא לוֹמַר: רָצָה - עוֹמֵד לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ עוֹמֵד, רָצָה - עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ עוֹמֵד? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לִפְנֵי ה׳״, לוֹמַר כִּי צָרִיךְ לַעֲמֹד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ. וְלָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״לִפְנֵי ה׳״? עוֹד קָשֶׁה, מִנַּיִן מָקוֹם לִדְרֹשׁ שֶׁיַּזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת וְהוּא חוּץ לַמִּזְבֵּחַ? דִּלְמָא לְגוּפָא בָּא שֶׁיַּזֶּה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְהוּא חוּץ לַמִּזְבֵּחַ, וּכְדֶרֶךְ אָמְרוֹ בְּפַר יוֹם כִּפּוּר (ויקרא טז:יח) ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, וּלְעוֹלָם הַזָּאַת הַפָּרֹכֶת תִּהְיֶה וְהוּא לִפְנִים.

וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָנוּ אֶלָּא דִּקְדּוּק זֶה הָיָה מָקוֹם לְיַשֵּׁב. אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי עוֹד בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא טז:יח): תַּנְיָא ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר הַבָּא עַל הַמִּצְווֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְיָצָא״, וְהֵיכָן הָיָה? ״לִפְנֵי ה׳״, עַד כָּאן. קָשֶׁה, מַה הִיא כֹּחַ קֻשְׁיַת ״מַה תַּלְמוּד לוֹמַר״? וַהֲלֹא אִצְטְרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֵּצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְלֹא יַזֶּה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְהוּא בִּפְנִים. עוֹד אָמְרוֹ ״לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר״ מַשְׁמַע דַּוְקָא לְצַד שֶׁנֶּאֱמַר, אֲבָל זוּלַת שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב מְקוֹם עֲמִידָתוֹ כְּשֶׁיַּזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת. וְעוֹד לְפִי דְּבָרָיו לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר לֹא ״וְיָצָא״ שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְחַיֵּב לוֹמַר ״לִפְנֵי ה׳״ בְּפַר הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדֵּק בִּדְבָרָיו ״מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לִפְנֵי ה׳״ לְפִי שֶׁמָּצִינוּ וְכוּ׳, וְלֹא ״לִפְנֵי ה׳״ שֶׁמִּמֶּנָּה נִתְחַיֵּב לוֹמַר ״וְיָצָא״ בְּפָרָשַׁת פַּר יוֹם כִּפּוּר כְּאָמְרוֹ ״מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְיָצָא״ לְפִי שֶׁמָּצִינוּ וְכוּ׳. וְעוֹד קָשֶׁה אָמְרוֹ ״לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר הַבָּא עַל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת״, הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כֵּן? וְאִם מֵאָמְרוֹ ״לִפְנֵי ה׳״, דִּלְמָא עַל הַזָּאַת הַמִּזְבֵּחַ הוּא אוֹמֵר כִּפְשַׁט הַכָּתוּב וְלֹא עַל הַזָּאַת הַפָּרֹכֶת. וְעוֹד נִרְאֶה אֲנַחְנוּ, אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר לֹא ״וְיָצָא״ וְלֹא ״לִפְנֵי ה׳״ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹד עֲמִידָתוֹ, וְאִם כֵּן אֵיךְ יָכוֹל תַּנָּא לוֹמַר ״מַה תַּלְמוּד לוֹמַר״ בִּשְׁנֵיהֶם?

אָכֵן דְּרָשַׁת הַתַּנָּא הִיא כְּסֵדֶר זֶה, כִּי אִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב לֹא ״וְיָצָא״ וְלֹא יִתּוּר ״לִפְנֵי ה׳״, פָּשׁוּט הוּא שֶׁנִּשְׁפֹּט בּוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהַזּוֹת בֵּין עַל הַפָּרֹכֶת בֵּין עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, בֵּין הַמִּזְבֵּחַ בִּפְנִים בֵּין הוּא בִּפְנִים. וְאַחַר שֶׁבָּא הַכָּתוּב וְזָכַר בְּפַר הֶעְלֵם מִצְוַת מִזְבֵּחַ בִּפְנִים, וּפְשַׁט הַכָּתוּב הוּא עַל הַזָּאַת מִזְבֵּחַ, וְזָכַר בְּפַר יוֹם כִּפּוּר גַּם כֵּן מִזְבֵּחַ בִּפְנִים, כָּאָמוּר ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, וּבִפְרָט זֶה הֻשְׁווּ פַּר יוֹם כִּפּוּר עִם פַּר הַמִּצְווֹת. גַּם הִשְׁמִיעָנוּ בְּפַר יוֹם כִּפּוּר שֶׁהַזָּאַת פָּרֹכֶת תִּהְיֶה וְהוּא בִּפְנִים, כִּי מֵאָמְרוֹ ״וְיָצָא״ מִכְּלָל שֶׁהָיָה בִּפְנִים. וְהִנֵּה הַדַּעַת נוֹתֶנֶת שֶׁהוּא הַדִּין בְּפַר הַמִּצְווֹת תִּהְיֶה הַזָּאַת הַפָּרֹכֶת וְהוּא לִפְנִים מֵהַמִּזְבֵּחַ, וְיִלָּמֵד מַה שֶׁחָסֵר בְּפַר הֶעְלֵם מִפַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְנִמְצְאוּ פַּר יוֹם כִּפּוּרִים וּפַר הַמִּצְווֹת שָׁוִים שֶׁיַּזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת וְהוּא לִפְנִים וְיֵצֵא וְיַזֶּה עַל הַמִּזְבֵּחַ. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא הַתַּנָּא וְהוֹצִיא דָּבָר זֶה מִלֵּב שׁוֹמֵעַ בְּכֹחַ הַדְּרָשָׁה, וְאָמַר: ״לִפְנֵי ה׳״ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפַר יוֹם כִּפּוּרִים ״וְיָצָא״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַזָּאַת הַמִּזְבֵּחַ תִּהְיֶה וּמִזְבֵּחַ לִפְנִים, אִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן ״לִפְנֵי ה׳״? אִם לְלַמֵּד בָּא שֶׁלֹּא יַזֶּה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְהוּא בַּחוּץ, אֵינוֹ צָרִיךְ, וְיִלָּמֵד הַכֹּל מִפַּר יוֹם כִּפּוּרִים. וְתֵרֵץ רַבִּי נְחֶמְיָה כִּי הֻצְרַךְ לוֹמַר ״לִפְנֵי ה׳״, פֵּרוּשׁ, מִמַּה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁלֹּא רָצָה הַכָּתוּב לִלְמֹד פַּר מִצְווֹת מִפַּר יוֹם כִּפּוּרִים, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. וּבַמֶּה אֵין דּוֹמֶה לוֹ? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בּוֹ פְּרָט אֶחָד שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בְּפַר הַמִּצְווֹת, וְהוּא הַזָּאַת הַפָּרֹכֶת וְהוּא בִּפְנִים. וְהוּא אָמְרוֹ: ״לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר יוֹם כִּפּוּרִים שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנִים וּמַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת״, וְאִם הָיִיתִי דָּן פַּר מִצְווֹת מִמֶּנּוּ הָיִיתִי יָכוֹל לוֹמַר גַּם זֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לִפְנֵי ה׳״ וְכוּ׳. וּמֵעַתָּה אָמְרוֹ ״מִזְבֵּחַ לִפְנֵי ה׳״ שׁוֹלֵל כֹּהֵן לִפְנֵי ה׳ בְּכָל הַהַזָּאוֹת, בֵּין שֶׁל מִזְבֵּחַ בֵּין שֶׁל פָּרֹכֶת, שֶׁעַל מִי סָמַךְ עָלָיו הַכָּתוּב לְהָבִין אַיֵּה מְקוֹם עֲמִידָתוֹ בִּשְׁעַת הַזָּאַת פָּרֹכֶת? אִם לִלְמֹד מִפַּר יוֹם כִּפּוּר נִלְמַד גַּם כֵּן הַכֹּל, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁקָּנָה לוֹ מְקוֹמוֹ ״מִזְבֵּחַ לִפְנֵי ה׳״ וְלֹא כֹּהֵן לִפְנֵי ה׳ בְּכָל הַהַזָּאוֹת הָאֲמוּרִים בְּעִנְיָן זֶה. וּבְפָסוּק ״וְיָצָא״ הָאָמוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דָּרַשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? פֵּרוּשׁ, מַשְׁמָעוּת פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא שֶׁלֹּא יַזֶּה עַל הַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁיֵּצֵא, וּמַשְׁמִיעֵנוּ גַּם כֵּן שֶׁקֹּדֶם כְּשֶׁהִזָּה עַל הַפָּרֹכֶת הָיָה לִפְנִים.

וְהִנֵּה דְּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה נִשְׁמַעַת בַּכָּתוּב שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת לְהַזּוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל הַזָּאַת פָּרֹכֶת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד בִּפְנִים אֵין הֶכְרֵחַ בַּדָּבָר, וְיָכוֹל לְהַזּוֹת בֵּין שֶׁהוּא לִפְנִים בֵּין שֶׁהוּא לַחוּץ, וּלְצַד כִּי רְשׁוּת יֵשׁ לוֹ לַעֲמֹד בְּמָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה לְהַזּוֹת עַל הַפָּרֹכֶת הִזְהִיר הַכָּתוּב שֶׁכְּשֶׁיִּגְמֹר בִּפְנִים לְהַזּוֹת עַל הַפָּרֹכֶת יֵצֵא לְהַזּוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ. לָזֶה בָּא הַתַּנָּא וְאָמַר הַדְּרָשָׁה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ בָּנָה הַקֻּשְׁיָא, וְהוּא, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר הַבָּא עַל הַמִּצְווֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכַּר שָׁם אֶלָּא גַּבֵּי הַזָּאַת הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לָמַדְנוּ עַל הַזָּאַת הַפָּרֹכֶת אֶלָּא מִמַּה שֶׁלֹּא לָמַד מִפַּר יוֹם כִּפּוּר וְהֻצְרַךְ לוֹמַר ״לִפְנֵי ה׳״, אַף עַל פִּי כֵן לְפִי מַה שֶׁאָנוּ דָּנִים עָלָיו עַתָּה הוּא אִם לֹא נֶאֱמַר בְּפַר יוֹם כִּפּוּר ״וְיָצָא״ אֶלָּא ״לִפְנֵי ה׳״ שֶׁבְּפַר הֶעְלֵם, וּבִמְצִיאוּת זֶה כְּשֶׁאֲנִי בָּא לָדוּן עַל מְקוֹם עֲמִידָתוֹ בִּשְׁעַת הַזָּאַת הַפָּרֹכֶת הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי רָצָה עוֹמֵד בִּפְנִים רָצָה עוֹמֵד בַּחוּץ, שֶׁלֹּא הִקְפִּיד הַכָּתוּב אֶלָּא עַל הַזָּאַת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲמֹד בַּחוּץ, אֲבָל בִּשְׁעַת הַזָּאָתוֹ עַל הַפָּרֹכֶת אֵין עִכּוּב בַּדָּבָר. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי יָכוֹל לַעֲמֹד בְּחוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת, וְהוּא אָמְרוֹ ״לְפִי שֶׁמָּצִינוּ וְכוּ׳ שֶׁהוּא עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת יָכוֹל גַּם זֶה כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר וְיָצָא״, פֵּרוּשׁ, לְעִכּוּבָא, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד בִּפְנִים בִּשְׁעַת הַזָּאַת הַפָּרֹכֶת, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר רְשׁוּת לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹ לוֹמַר וְלוֹמֵד אֲנִי מִפַּר הֶעְלֵם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁמִּכֹּחַ אָמְרוֹ ״לִפְנֵי ה׳״ בְּפַר הֶעְלֵם אַתָּה מִתְחַיֵּב לוֹמַר כִּי אָמְרוֹ ״וְיָצָא״ בְּפַר יוֹם כִּפּוּר בָּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד בִּפְנִים בִּשְׁעַת הַזָּאָה עַל הַפָּרֹכֶת, שֶׁאִם רְשׁוּת לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, וְהָיָה לָמֵד מִפַּר הֶעְלֵם שְׁנֵי דְּבָרִים: שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד בְּהַזּוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ בַּחוּץ, וּבְהַזּוֹת עַל הַפָּרֹכֶת יַעֲמֹד בְּמָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. הָא לָמַדְתָּ מֵאָמְרוֹ ״וְיָצָא״ שְׁנֵי דְּבָרִים: שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד בִּפְנִים כְּשֶׁיַּזֶּה עַל הַפָּרֹכֶת, וְצָרִיךְ לַעֲמֹד בַּחוּץ כְּשֶׁיַּזֶּה עַל הַמִּזְבֵּחַ. וּלְפִי זֶה נִתְיַשְּׁבוּ צָרִיךְ עִיּוּן שֶׁהִנִּיחַ הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא טז:יח) בִּדְרָשַׁת ״וְיָצָא״, וְעַיֵּן שָׁם דְּבָרָיו.

אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לַחֲקוֹר זֹאת, לְפִי בָּרַיְתָא זֹאת שֶׁהִכְרִיחָה עֲמִידַת פְּנִים בְּהַזָּאַת הַפָּרוֹכֶת מִמַּה שֶׁלֹּא לָמַד פַּר יוֹם כִּפּוּר מִפַּר הֶעְלֵם, אִם כֵּן כְּשֶׁנַּחְזוֹר לְהָבִין בָּרַיְתָא דְּ״לִפְנֵי ה׳״ לָמָּה נֶאֱמַר וְכוּ׳, קָשֶׁה - וַהֲלֹא צָרִיךְ לָדַעַת ״לִפְנֵי ה׳״, שֶׁזּוּלָתָהּ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ כִּי כַּוָּנַת אָמְרוֹ ״וְיָצָא״ הוּא לְהַצְרִיךְ עֲמִידָה בִּפְנִים בְּהַזָּאַת הַפָּרוֹכֶת כַּנִּזְכָּר. וּמֵעַתָּה נַחְזוֹר לְמַה שֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ לוֹמַר כִּי גַּם בְּפַר הֶעְלֵם יַעֲמוֹד בִּפְנִים בִּשְׁעַת הַזָּאָה עַל הַפָּרוֹכֶת כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּפַר יוֹם כִּפּוּר. מַה תֹּאמַר, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר? אִצְטְרִיךְ כְּדֵי לְגַלּוֹת עַל פַּר יוֹם כִּפּוּר שֶׁחוֹבָה לַעֲמוֹד בִּפְנִים בְּהַזָּאַת הַפָּרֹכֶת כָּאָמוּר, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיִיתִי אוֹמֵר רְשׁוּת. וְיֵשׁ לוֹמַר כִּי סוֹבֵר הַתַּנָּא שֶׁלֹּא תָּבֹא ״לִפְנֵי ה׳״ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ פִּלְפּוּל זֶה לְבַד, דְּהַיְנוּ לְהַקְשׁוֹת יִלְמוֹד מִמֶּנּוּ פַּר יוֹם כִּפּוּר וּמִמַּה שֶׁלֹּא לָמַד וְכוּ׳ כַּנִּזְכָּר, כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ הַכָּתוּב, שֶׁעַל כָּל פָּנִים תִּהְיֶה צְרִיכָה לִלְמוֹד דָּבָר לְגוּפָהּ, שֶׁאִם לֹא הָיָה כַּוָּנַת ה׳ אֶלָּא לְגַלּוֹת עַל ״וְיָצָא״ כַּנִּזְכָּר הָיָה לוֹ לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ בְּפַר יוֹם כִּפּוּר.

עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר, כִּי כֵּיוָן שֶׁדְּרָשָׁה זוֹ צוֹדֶקֶת כְּשֶׁנַּקְדִּים לְהַקְשׁוֹת לָמָּה נֶאֱמַר ״לִפְנֵי ה׳״ וְיִלָּמֵד מִ״וְיָצָא״, לָמָּה תִּדָּחֶה דְּרָשָׁה זוֹ מֵאִידָךְ, הִלְכָּךְ לָמְדִינַן תַּרְוַיְיהוּ.