וַיִּקְרָא ד׳ · ל״ה

וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר יוּסַ֥ר חֵֽלֶב־הַכֶּ֘שֶׂב֮ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֹתָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן עַל־חַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק מצווה להסיר את כל חלב החטאת כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים, ולהקטירו על המזבח על אשי ה׳, וכיפר עליו הכהן ונסלח לו. רש״י מבאר ש״כאשר יוסר חלב הכשב״ - שנתרבו אימוריו באליה, אף חטאת הבאה כבשה טעונה אליה עם האימורים. עוד מבאר רש״י ש״על אשי ה׳״ פירושו על מדורות האש העשויות לשם ה׳. אבן עזרא מוסיף שהטעם ״כאשר יוסר חלב הכשב״ הוא להביא את האליה, כי אין עם השעירה אליה. הפסוק חותם את פרק החטאת, ומלמד שחטאת הכבש טעונה הקטרת האליה עם שאר האימורים, בשונה מחטאת העז, וכך נשלמת כפרת היחיד בהקטרת חלבו על המזבח.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כאשר יוסר חלב הכשב. שֶׁנִּתְרַבּוּ אֵמוּרָיו בָּאַלְיָה, אַף חַטָּאת כְּשֶׁהִיא בָּאָה כִּבְשָׂה טְעוּנָה אַלְיָה עִם הָאֵמוּרִין:

על אשי ה'. עַל מְדוּרוֹת הָאֵשׁ הָעֲשׂוּיוֹת לַשֵּׁם, פוא"ייליש בְּלַעַז:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיָת כָּל תַּרְבַּהּ יֶעְדֵי כְּמָא דִי מִתַּעְדָא תְרַב אִמְרָא מִנִכְסַת קוּדְשַׁיָא וְיַסֵק כַּהֲנָא יַתְהוֹן לְמַדְבְּחָא עַל קֻרְבָּנַיָא דַיְיָ וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַהֲנָא עַל חוֹבְתֵהּ דִי חָב וְיִשְׁתְּבֵק לֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וטעם כאשר יוסר חלב הכשב. להביא האליה כי אין עם השעירה אליה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

כאשר יוסר חלב הכשב - חלבו האליה תמימה לעומת העצה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל