וְאִ֨ם מִבֶּן־חָמֵ֜שׁ שָׁנִ֗ים וְעַד֙ בֶּן־עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְהָיָ֧ה עֶרְכְּךָ֛ הַזָּכָ֖ר עֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֑ים וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשֶׂ֥רֶת שְׁקָלִֽים׃

מבן חמש שנים עד בן עשרים, ערך הזכר עשרים שקלים ושל הנקבה עשרת שקלים. רש״י מבאר שאין הכוונה שהנודר יהיה קטן - שכן אין בדברי קטן כלום - אלא מדובר בגדול שאמר ״ערך קטן זה שהוא בן חמש שנים עלי״. הפסוק קובע את הערכים לקבוצת הגיל של הילדים והנערים: עשרים שקל לזכר ועשרה לנקבה, סכומים נמוכים יותר מאשר לבגירים בגיל העבודה. גם כאן הערכים הם תעריף קבוע שגזרה התורה, ואין הם מבטאים שווי ממשי. ההבחנה בין קבוצות הגיל משקפת את מבנה דין הערכין, שבו כל שלב חיים נושא סכום קבוע משלו לפי הזכר והנקבה.