התחילו ללמודכל חרם אשר יחרם וגו'. הַיּוֹצֵא לֵהָרֵג וְאָמַר אֶחָד עֶרְכּוֹ עָלַי, לֹא אָמַר כְּלוּם (ספרא; ערכין ו'):
מות יומת. הֲרֵי הוֹלֵךְ לָמוּת, לְפִיכָךְ לֹא יִפָּדֶה - אֵין לוֹ לֹא דָמִים וְלֹא עֵרֶךְ:
כָּל חֶרְמָא דִי יִתַּחְרַם מִן אֱנָשָׁא לָא יִתְפָּרָק אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל
יומת. ומלת יחרם מהבנין שלא נקרא שם פועלו כמו יעמד חי:
יחרם מן האדם - אדם שיתחייב מיתת בית דין, אין לו פדיון.
כל חרם אשר יחרם מן האדם לפי שב״ד היו ממיתין בכמה עניני מיתה נאמר כל חרם כלומר באיזו מכל הארבע מיתות שיחרימו בית דין בה את האדם.