וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

פסוק פתיחה קצר: ה׳ פונה אל משה כדי למסור לו את פרשת הערכין והנדרים. הרמב״ן מבאר שאף פרשה זו דבוקה למה שקדם לה ונאמרה בהר סיני, והיא מחוברת אל התוכחות, שכן היא עוסקת במשפטי היובל - כפי שנזכר במקדיש שדה מקנה ושדה אחוזה. לדעתו כלל הכתוב את משפטי כל הנודרים בפרשה אחת, ולכן היא באה כאן בסמוך לדיני היובל שבפרשה הקודמת. הפסוק משמש הקדמה לדיני מי שנודר לתת את ״ערך״ נפשו או נפש אחר להקדש, ולדיני הקדשת בהמות, בתים ושדות.