וַיִּקְרָא כ״ו · ט׳

ופניתי אליכם. אֶפְנֶה מִכָּל עֲסָקַי לְשַׁלֵּם שְׂכַרְכֶם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּתֹ"כֹּ:

והפריתי אתכם. בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה:

והרביתי אתכם. בְּקוֹמָה זְקוּפָה (ספרא):

והקימתי את בריתי אתכם. בְּרִית חֲדָשָׁה, לֹא כַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵפַרְתֶּם אוֹתָהּ אֶלָּא בְּרִית חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא תּוּפַר, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ל"א) "וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה לֹא כַבְּרִית וְגוֹ'" (ספרא):

וְאֶתְפְּנֵי בְּמֵימְרִי לְאוֹטָבָא לְכוֹן וְאַפֵּשׁ יָתְכוֹן וְאַסְגֵי יָתְכוֹן וַאֲקֵם יָת קְיָמִי עִמְכוֹן

ופניתי אליכם. להרבות עשרכם ולהפרות ולהרבות אתכם בבנים ובבנות והנכון בעיני להיות והפריתי הפך עוצר רחם:

והקימתי את בריתי אתכם. להיותכם ככוכבי השמים לרוב וכעפר הארץ:

והקימתי את בריתי אתכם שנשבעתי לאבותיכם שתהיו רבים ככוכבי השמים וכעפר הארץ.

וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם. וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן. בְּרִית הָיוּ צְרִיכִין עַל הַתְּבוּאָה שֶׁל שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְהַיּוֹבֵל שֶׁלֹּא תִּרְקַב כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י עַל הַבְּרִית שֶׁל נֹחַ (בראשית ו יח), לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן״, מִשְּׁנֵי שָׁנִים.

וְעַל צַד הָרֶמֶז אָמַר, אַף עַל פִּי שֶׁיִּקְרֶה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים שֶׁאֶכְרוֹת עִמָּכֶם בְּרִית חֲדָשָׁה, מִכָּל מָקוֹם גַּם הַבְּרִית הַיָּשָׁן לֹא תּוּפַר אֶלָּא יִהְיֶה טָפֵל וְהַבְּרִית חֲדָשָׁה עִקָּר, וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כג ז-ח): ״וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי אִם חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא מִכָּל הָאֲרָצוֹת״. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יב:): לֹא שֶׁתֵּעָקֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם לְגַמְרֵי, אֶלָּא יִהְיֶה טָפֵל וְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת עִקָּר, כִּי נִסֵּי מִצְרַיִם יִהְיוּ טָפֵל אֶל הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה ה׳ לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּכְרוֹת בְּרִית חֲדָשָׁה עִם יִשְׂרָאֵל. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁנִּרְאוּ דְּבָרָיו כְּסוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁאָמַר ״וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ״, כִּי ״וְיָשָׁן״ מַשְׁמָע שֶׁקּוֹדֶם שֶׁנַּעֲשֶׂה יָשָׁן נוֹשָׁן תּוֹצִיאוּ.

וּבַעֲבוּר שֶׁהִזְכִּיר רֶמֶז עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, חָזַר וְהִזְכִּיר רֶמֶז שֶׁלֹּא יִכְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת, בְּאָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, כִּי מִשְׁכָּן הַיְינוּ מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, שֶׁנִּקְרָא מִשְׁכָּן לְפִי שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן בַּעֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבְנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִתֵּן מַשְׁכּוֹן בְּחוֹבוֹ אֵין הַבַּעַל חוֹב גּוֹבֶה נְפָשׁוֹת. כָּךְ נָתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל הַמִּשְׁכָּן כְּדֵי לְמַשְׁכְּנוֹ אִם יֶחֶטְאוּ וִיכַלֶּה חֲמָתוֹ בְּעֵצִים וַאֲבָנִים, וְעַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם לִגְבּוֹת חוֹבוֹ בְּמִקַּרְקְעֵי, ״לֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר לֹא אֶצְטָרֵךְ לִקְבֹּעַ אֶת קֹבְעָיו נֶפֶשׁ (ע״פ משלי כב כג). וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּקְּלָלוֹת ״וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, הַיְינוּ שֶׁאִם גַּם אַחַר הַחֻרְבָּן לֹא תִקְחוּ מוּסָר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר תְּחִלָּה ״וְשָׁבַרְתִּי גְּאוֹן עֻזְּכֶם״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב ״וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי״ וְגוֹ׳, וְעַל זֶה אָמַר, אַחַר שֶׁכְּבָר חָרַב גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְשׁוּב אֵין לִי מָקוֹם לִגְבּוֹת חוֹבִי כִּי אִם מִן הַנְּפָשׁוֹת, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם״. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם״ (כו מד), הַיְינוּ דַּוְקָא גִּעוּל שֶׁל כִּלָּיוֹן לֹא יִגְעָלֵם, אֲבָל סְתָם גִּעוּל נְפָשׁוֹת יִהְיֶה אִם גַּם אַחַר הַחֻרְבָּן לֹא יִוָּסְרוּ.

וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וּפָנִיתִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ב.) שָׁלֹשׁ מַפְתְּחוֹת בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁל לֵידָה. לָזֶה כְּשֶׁרָצָה לוֹמַר ״וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם״ אָמַר ״וּפָנִיתִי״, שֶׁהוּא יִפְנֶה עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן גַּם כֵּן בְּמַאֲמַר וְהִרְבֵּיתִי עַל מַפְתֵּחַ הַפַּרְנָסָה, כִּי בְּפַרְנָסָה קוֹמָתָם גְּדֵלָה, וְאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. וּבְמַאֲמַר וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ.) שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה לְשׁוֹכְנֵי עָפָר לְהַחֲיוֹתָם, וְהוּא מַפְתֵּחַ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּם אָמַר ״וּפָנִיתִי״ וְגוֹ׳:

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנו.) אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה מא:ב) ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״, שֶׁעָקַר ה׳ מַזָּל זֶה מִמָּקוֹם אֶחָד וּנְתָנוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי״ וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, הֲגַם שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם הֵם תְּלוּיִים בְּמַזָּל וְלֹא בִּזְכוּת (מועד קטן כח.), אֲנִי אֲפַנֶּה הַמַּזָּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הַמּוֹרֶה אֲלֵיכֶם לִפְרוֹת, זֶה כְּנֶגֶד הַבָּנִים. וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם כְּנֶגֶד חַיֵּי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים יא:כא) ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם״ וְגוֹ׳. וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי כְּנֶגֶד מְזוֹנֵי, וְיִחֵס לָהּ שֵׁם בְּרִית עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית ח:כא) ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף וְגוֹ׳ עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות לו.) כִּי מַה שֶׁאָמַר ״לֹא אֹסִף״ הוּא שְׁבוּעָה, וּכְתִיב שָׁם (בראשית ט:יב) ״זֹאת אוֹת הַבְּרִית״, וְכָל הַנֶּאֱמָר שָׁם הוּא נִכְלָל בִּכְלַל הַשְּׁבוּעָה. וְדִקְדֵּק בְּמַאֲמָרוֹ כָּאן שֶׁיְּקַיֵּם אוֹתָהּ הַבְּרִית שֶׁל זֶרַע וְקָצִיר עִמָּם, וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם, כִּי לֹא הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל עַל כָּל הָאָרֶץ, כִּי הֲלֹא יֵשׁ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁאֵין זֶרַע וְקָצִיר בְּחֵלֶק מִן הָאָרֶץ, כִּי ה׳ לֹא אָמַר שָׁם בִּבְרִית נֹחַ ״יְמֵי כָּל הָאָרֶץ״. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ו:ה) ״וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״.

עוֹד יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (שמואל ב ו:י) ״וְלֹא אָבָה דָוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֲרוֹן ה׳ וְגוֹ׳ וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עוֹבֵד וְגוֹ׳ וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת עוֹבֵד״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג.) אִשְׁתּוֹ וּשְׁמוֹנֶה כַּלּוֹתֶיהָ יָלְדוּ שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד, דִּכְתִיב (דברי הימים א כו:ח) ״פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם״ עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת פְּנִיַּת ה׳ אֲלֵיהֶם יִשְׁתַּלְשֵׁל הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ לְהַרְבּוֹת אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל לְבֵית עוֹבֵד כְּשֶׁהִטָּה אֵלָיו אֲרוֹן ה׳. וְאָמְרוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם לְשׁוֹן מַעֲלָה וְרַבָּנוּת, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבִּים כָּל כָּךְ, וּמִדְּרָכִים הָרְגִילִים בַּנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם כָּל הַמִּתְרַבֶּה יִמְעַט עֶרְכּוֹ, כַּאֲשֶׁר הִרְחַבְנוּ בֵּאוּר פְּרָט בְּחִינָה זוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (שמות א:ט, במדבר יג:יח), אַף עַל פִּי כֵן ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״. וְאָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם הִבְטִיחָם מַה שֶׁהִבְטִיחַ הַנָּבִיא, דִּכְתִיב (ישעיהו נט:כא) ״וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה׳ וְגוֹ׳ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא תִפָּסֵק תּוֹרָה מִזַּרְעָם. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּרִית הַהֲטָבָה שֶׁיְּחַדֵּשׁ הַבְּרִית עִמָּהֶם מִלְּבַד בְּרִית הָאָבוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי״ שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם אֲקַיֵּם אוֹתָהּ אִתְּכֶם מֵחָדָשׁ.