וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֙מֶת֙ נְקַם־בְּרִ֔ית וְנֶאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל־עָרֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֙בֶר֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד־אוֹיֵֽב׃

נקם ברית. יֵשׁ נָקָם שֶׁאֵינוֹ בַּבְּרִית, כְּדֶרֶךְ שְׁאָר נְקָמוֹת, וְזֶהוּ סִמּוּי עֵינָיו שֶׁל צִדְקִיָּהוּ (ספרא). דָּ"אַ: נקם ברית נִקְמַת בְּרִיתִי אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם. כָּל הֲבָאַת חֶרֶב שֶׁבַּמִּקְרָא הִיא מִלְחֶמֶת חֲיָלוֹת אוֹיְבִים:

ונאספתם. מִן הַחוּץ אֶל תּוֹךְ הֶעָרִים מִפְּנֵי הַמָּצוֹר (שם):

ושלחתי דבר בתוככם. עַ"יְ הַדֶּבֶר ונתתם ביד הָאוֹיְבִים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם, לְפִי שֶׁאֵין מְלִינִים אֶת הַמֵּת בִּירוּשָׁלַיִם, וּכְשֶׁהֵם מוֹצִיאִים אֶת הַמֵּת לְקָבְרוֹ נִתָּנִין בְּיַד אוֹיֵב (שם):

וְאַיְתִי עֲלֵיכוֹן דְקָטְלִין בְּחַרְבָּא וְיִתְפָּרְעוּן מִנְכוֹן פּוּרְעֲנוּתָא עַל דַעֲבַרְתּוּן עַל פִתְגָמֵי אוֹרַיְתָא וְתִתְכַּנְשׁוּן לְקִרְוֵיכוֹן וֶאֱגָרֵי מוֹתָנָא בֵּינֵיכוֹן וְתִתְמַסְרוּן בִּידָא דְסָנְאָה

נקם ברית. על כן אמרתי כי זאת הברית הכרותה בסיני הכתובה בפרשת אלה המשפטי׳‎ יום קבלו על נפשם ואמרו נעשה ונשמע אז נכרתה הברי׳‎ ואמר. להם כל הפרשה הזאת:

ונאספתם אל עריכם. מפני החרב ושם אשלח הדבר והרעב עד שתרצו להנתן ביד האויב וזה טעם ונתתם ביד אויב והיא מלה מבנין נפעל:

נקם ברית - שעברתם, כמו שכתוב למעלה: להפרכם את בריתי.

חרב כנגד וחרב לא תעבור בארצכם ועליו נאמר חרב תאכלו וגו'. נקמת נקם ברית שהפרתם כדכתיב הנה דם הברית אשר כרת ה׳‎ עמכם והיא ראשונה. חרב וספר ירדו כרוכים מן השמים כדכתיב אם תאבו ושמעתם וגו׳‎ ואם תמאנו ומריתם וגו'. כאן פירש״‎י ויש נקם שאינו בברית וכו׳‎ כלומר עוד יש נקם שאינו כתוב בתורה שנקראת ברית כדכתיב אלה דברי הברית, וזהו סימוי עינים ונקם זה אינו כתוב בתורה.

ונאספתם אל עריכם מפני החרב ולא יועיל כי שם אשלח דבר וימותו הגבורים והחלשים ינתנו ביד אויב. ונאספתם כנגד ואולך אתכם קוממיות והיא שנייה.

ושלחתי דבר בתוככם כנגד ומאה מכם והיא שלישית.

ונתתם ביד אויב כנגד רבבה ירדופו והיא רביעית.