וַיִּקְרָא כ״ו · י״ב

והתהלכתי בתוככם. אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן עֵדֶן כְּאֶחָד מִכֶּם, וְלֹא תִהְיוּ מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנִּי, יָכוֹל לֹא תִירְאוּ מִמֶּנִּי, תַּ"לֹ "וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים" (ספרא):

וְאַשְׁרֵי שְׁכִינְתִּי בֵּינֵיכוֹן וְאֶהֱוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהּ וְאַתּוּן תְּהוֹן קֳדָמַי לְעָם

והייתי לכם לאלקים לדיין ולשופט לנקום נקמתכם.

וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן עֵדֶן כוּ׳. דַּעְתּוֹ לְסַלֵּק מֵעַל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כָּל טוֹעֵן וּמְעַרְעֵר הָאוֹמֵר יֵשׁ לִי מָקוֹם לָלוּן וְלוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּתּוֹרָה עִקַּר הַשָּׂכָר לַנְּשָׁמָה, אִם כֵּן וַדַּאי אֵין כֹּחַ בְּמִצְווֹת אֵלּוּ לְהַנְחִיל עוֹשֵׂיהֶם הַשָּׂכָר הַנַּפְשִׁי לָעוֹלָם הַבָּא, וְתַכְלִית עֲשִׂיָּתָם אֵינוֹ כִּי אִם לְקַבֵּל הַשָּׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה הָאָחוּז בְּחַבְלֵי בּוּז. וּכְבָר נִתְעוֹרְרוּ עַל סָפֵק זֶה שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים, וּבָאוּ בְּהֶתֵּר סָפֵק זֶה שִׁבְעָה דֵּעוֹת, זְכָרָם מַהֲרִי״א בְּחִבּוּרוֹ וְהֶאֱרִיךְ בָּהֶם, וַאֲנִי בָּאתִי לְקַצֵּר בְּכָל הַיְכֹלֶת וּלְסַדְּרָם פֹּה כְּדֵי לְהַסְתִים פִּי דֹּבְרֵי עָתָק עַל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.

הַדֵּעָה הָאַחַת, הוּא דַּעַת הָרַמְבָּ״ם, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַיִּעוּדִים אֵינָן עִקַּר הַשָּׂכָר, וְכָל הָרָעוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁנִּזְכְּרוּ כָּאן בְּפָרָשָׁה זוֹ הֵם מְדַבְּרִים מֵעִנְיַן הֲסָרַת הַמּוֹנְעִים לְבַד, וְרָצָה לוֹמַר שֶׁאִם תִּשְׁמוֹר מִצְווֹתַי אָסִיר מִמְּךָ כָּל מוֹנְעִים, כְּמִלְחָמוֹת וָחֳלָאִים וְרָעָב וְיָגוֹן, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה׳ בְּלֹא שׁוּם מוֹנֵעַ. אֲבָל עִקַּר הַשָּׂכָר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ נִזְכָּר כָּאן, כְּדֵי שֶׁיַּעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ לִשְׁמָהּ, וְלֹא מֵחֲמַת הַשָּׂכָר הַהוּא אוֹ מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ, עַיֵּן בְּסֵפֶר הַמַּדָּע (הלכות תשובה ט א).

הַדֵּעָה הַשְּׁנִיָּה, הוּא דַּעַת הָראב״ע, בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ (לב לט) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה לַכֹּל וְלֹא לְאֶחָד לְבַדּוֹ, וְדִבְרֵי הָעוֹלָם הַבָּא לֹא יְבִינוֹ אֶחָד מֵאֶלֶף כִּי עָמֹק הוּא, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְדַעְתּוֹ, לְפִי שֶׁקָּשֶׁה לְצַיֵּר אוֹתוֹ שָׂכָר, כִּי הַגַּשְׁמִי לֹא יַשִּׂיג עִנְיַן הָרוּחָנִי, עַל כֵּן הֶעֱלִימָה הַתּוֹרָה דָּבָר עָמֹק זֶה מִן הֶהָמוֹן מֵרֹב קֹצֶר דַּעְתָּם.

הַדֵּעָה הַשְּׁלִישִׁית, הוּא דַּעַת רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי הַזָּקֵן, זְכָרוֹ הָראב״ע פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ וְנָטָה לִדְבָרָיו, וְגַם הָרַמְבָּ״ן נָטָה לְדֵעָה זוֹ, וְהוּא, שֶׁכָּל הַיִּעוּדִים שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, שֶׁאֵין זֶה דָּבָר טִבְעִי שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂין הַמִּצְווֹת, וְיִכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הָאָרֶץ כְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא. אָמְנָם מַה שֶּׁתַּעֲלֶה הַנֶּפֶשׁ לִמְקוֹם חָצְבָּהּ, זֶהוּ דָּבָר טִבְעִי אֶל הַנְּשָׁמָה וְאֵין זֶה בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא. וְאַחַר שֶׁמָּצִינוּ בַּתּוֹרָה עֹנֶשׁ כָּרֵת אֶל הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת, שֶׁתִּהְיֶה נִכְרֶתֶת מִמְּקוֹם חָצְבָּהּ, מִזֶּה יֵשׁ לִלְמוֹד שֶׁאִם לֹא תֶּחֱטָא שֶׁתָּשׁוּב אֶל מְלוֹנָהּ, אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלָהּ בַּתְּחִלָּה. וְנִרְאֶה שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (תהלים לז לד) ״קַוֵּה אֶל ה׳ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ, בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה״, רָצָה לוֹמַר, בְּאוֹתוֹ כָּרֵת הַמְיֻעֶדֶת בַּתּוֹרָה לָרְשָׁעִים תִּרְאֶה כִּי יֵשׁ שָׂכָר נַפְשִׁי, שֶׁיְּרוֹמִמְךָ ה׳ לָרֶשֶׁת אֶרֶץ הַחַיִּים, כִּי תַּעֲלֶה הַנֶּפֶשׁ לִמְקוֹם חָצְבָּהּ, מִדְּאִצְטְרִיךְ לְהַכְרִית נֶפֶשׁ הָרְשָׁעִים מִשָּׁם.

הַדֵּעָה הָרְבִיעִית הִיא, לְפִי שֶׁבַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ כָּל הָעוֹלָם מַכְחִישִׁים הַשְׁגָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיוּ טוֹעֲנִים שֶׁכָּל הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם הַכֹּל בְּהֶכְרֵחַ וְלֹא בְרָצוֹן, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַמֵּת פִּנַּת הַהַשְׁגָּחָה עַל יְדֵי יִעוּדִים אֵלּוּ אֲשֶׁר עֵינֵיהֶם הָרוֹאוֹת שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה רְצוֹן בּוֹרְאוֹ מֻשְׁגָּח לְטוֹבָה בְּכָל הַהַשְׁגָּחוֹת הַלָּלוּ, וְאִלּוּ הָיָה מְיַעֵד לָהֶם הַשָּׂכָר הָרוּחָנִי עֲדַיִן יִשָּׁאֲרוּ בִּכְפִירָה זוֹ, כִּי הָרוֹצֶה לְשַׁקֵּר יַרְחִיק עֵדָיו. וְעִקַּר דַּעַת זֶה הוּא דַּעַת רַבֵּינוּ נִסִּים בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, וְשָׁרְשָׁהּ בְּסֵפֶר הַכּוּזָרִי (מאמר ראשון קד-קו) כְּשֶׁאָמַר הַכּוּזָרִי אֶל הֶחָבֵר: רוֹאֶה אֲנִי שֶׁיִּעוּדֵי זוּלַתְכֶם שְׁמֵנִים וּדְשֵׁנִים יוֹתֵר מִיִּעוּדֵיכֶם, הֱשִׁיבוֹ הֶחָבֵר: אֲבָל הֵם כֻּלָּם לְאַחַר הַמָּוֶת וְאֵין בַּחַיִּים מֵהֶם מְאוּמָה וְלֹא דָּבָר שֶׁיָּעִיד הַחוּשׁ עֲלֵיהֶם. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְלֹא רָאִיתִי אֶחָד מֵהַמַּאֲמִינִים בַּיִּעוּדִים הָהֵם מִתְאַוִּים לִקְנוֹתָהּ מְהֵרָה, אֲבָל אִם הָיָה בְּיָדוֹ לְאַחֲרָם אֶלֶף שָׁנִים וְשֶׁהוּא יִשָּׁאֵר בִּזְכִירַת הַחַיִּים וּבְעֹל הָעוֹלָם הַזֶּה וְרֹב עִצְּבוֹנוֹ הָיָה בּוֹחֵר בָּזֶה עכ״ל. וְזֶה בֶּאֱמֶת תְּשׁוּבָה נִצַּחַת לוֹמַר שֶׁיִּעְדָה הַתּוֹרָה הַדָּבָר אֲשֶׁר בּוֹ הָאָדָם חָפֵץ מְאֹד.

הַדֵּעָה הַחֲמִישִׁית הִיא, שֶׁקֹּדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיוּ עוֹבְדִים כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְהָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם עֲבוֹדוֹת מְיֻחָדוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מֵהֶם הַבְּרָכָה בַּתְּבוּאוֹת וּלְהָבִיא גְּשָׁמִים בְּעִתָּם וּשְׁאָר הַצְלָחוֹת הַגּוּף. וּכְשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה וּמְנָעָם מִן אוֹתָן עֲבוֹדוֹת הֻצְרַךְ לְהַבְטִיחָם שֶׁגַּם עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַתּוֹרָה יִזְכּוּ לְאוֹתָן יִעוּדִים, וְעַל יְדֵי עֲבוֹדוֹת הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יֶחְסְרוּ כָּל אֵלֶּה. אֲבָל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא לֹא הֻצְרַךְ לְיַעֲדָם כִּי גַּם עַל יְדֵי אוֹתָן עֲבוֹדוֹת לֹא הָיוּ מֻבְטָחִים בּוֹ. וְזֶה דַּעַת רַב סְעַדְיָה בְּסֵפֶר הָאֱמוּנוֹת אֲשֶׁר לוֹ וְגַם בְּסֵפֶר מוֹרֶה נְבוּכִים חֵלֶק ג׳.

הַדֵּעָה הַשִּׁשִּׁית הִיא, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם״, שֶׁזֶּהוּ דִּבּוּק הַשְּׁכִינָה אֶל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהַנְּשָׁמָה נִסְתַּבְּכָה עִם הַחֹמֶר, קַל וָחֹמֶר שֶׁתִּהְיֶה דְּבֵקָה אֶל הַשְּׁכִינָה אַחַר הִפָּרְדָהּ מִן הַחֹמֶר. הִנֵּה כָּל מַה שֶׁיִּעֲדוּ הַדָּתוֹת הַמְזֻיָּפוֹת אַחַר הַמָּוֶת יִעֲדָה הַתּוֹרָה לָנוּ גַּם בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהַנְּבוּאָה הַמְּצוּיָה בֵּינֵינוּ תּוֹכִיחַ. וְזוֹ הַדֵּעָה תִּמְצָא גַּם כֵּן בִּתְשׁוּבַת הֶחָבֵר לְמֶלֶךְ הַכּוּזָרִי בְּסוֹף מַאֲמָר א׳ מִסִּפְרוֹ, וְהֶחֱזִיק בְּדֵעָה זוֹ רַבֵּינוּ נִסִּים בַּדְּרָשׁ הֶחָדָשׁ.

הַדֵּעָה הַשְּׁבִיעִית הִיא, שֶׁכָּל הַיִעוּדִים הַנִּזְכָּרִים בַּתּוֹרָה הֵם לִכְלָלוּת הָאֻמָּה, כִּי הָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְיִעוּד הַגְּשָׁמִים וְהַתְּבוּאָה וְהַשָּׁלוֹם וְכַיּוֹצֵא בָהֶם יִהְיֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד. אֲבָל שָׂכָר הַנַּפְשִׁי לָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ לִכְלָלוּת הָאֻמָּה אֶלָּא כָּל אִישׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ נִדּוֹן שָׁם עַל פִּי מַעֲשָׂיו. וְנִרְמְזוּ בְּמִצְוֹת כִּבּוּד אָב וָאֵם וְשִׁלּוּחַ הַקֵּן לְכָל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל. וְדֵעָה זוֹ הִיא בְּסֵפֶר עִקָּרִים וּבָרַמְבַּ״ן פָּרָשַׁת עֵקֶב (יא יג) בְּפָסוּק ״בְּכָל לְבַבְכֶם״ עַיֵּן שָׁם. בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים אֵלּוּ יָנוּסוּ הַדּוֹבְרוֹת עָתָק עַל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, מִלְּבַד מַה שֶּׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ כַּמָּה גָּדְלָה חִבַּת ה׳ אֶל אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְאִלּוּ הָיְתָה הַצְלָחָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה סוֹף הַצְלָחָתָם אִם כֵּן מַה יִּתְרוֹן הָיָה לְאַבְרָהָם עַל נִמְרוֹד הָרָשָׁע, כִּי זֶה מָלַךְ בַּכִּפָּה וְאַבְרָהָם הָיָה נָע וָנָד כָּל הַיָּמִים מִתְהַלֵּךְ מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וְכֵן יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לָהֶם מִן הַשָּׂכָר הָאֲמִתִּי, כִּי אִם זֶה הַשָּׂכָר הַמְיֻעָד לְזַרְעָם הוּא סוֹף שְׂכָרָם - מַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלָיו כִּי אַחֲרֵי מוֹתָם יִנְחֲלוּ זַרְעָם אֶת הָאָרֶץ וְהֵמָּה יָצְאוּ מִן הָעוֹלָם רֵיקָם מִכָּל עֲמָלָם? וַאֲפִלּוּ לְיִשְׂרָאֵל נוֹחֲלֵי הָאָרֶץ, מַה יִּתְרוֹן לָהֶם אֲפִלּוּ בִּזְמַן הַשַּׁלְוָה עַל כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר צָלְחוּ וּמָלְכוּ בָעוֹלָם כְּמוֹתָם, וּמִקְצָתָם יוֹתֵר מֵהֵמָּה, אֵין זֶה כִּי אִם שֶׁרֹב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים הוּא חֶלְקָם וְנַחֲלָתָם שֶׁל הָאָבוֹת וְשֶׁל כָּל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, כִּי תּוֹרָה אַחַת לְכֻלָּם.