וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃

בית מושב עיר חומה. בַּיִת בְּתוֹךְ עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (ספרא):

והיתה גאלתו. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׂדֶה שֶׁיָּכוֹל לְגָאֳלָהּ מִשְּׁתֵי שָׁנִים וָאֵילָךְ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה, וּבְתוֹךְ שְׁתֵּי שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ יָכוֹל לְגָאֳלָהּ, הֻצְרַךְ לְפָרֵט בָּזֶה שֶׁהוּא חִלּוּף - שֶׁאִם רָצָה לִגְאֹל בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה גּוֹאֲלָהּ, וּלְאַחַר מִכָּאן אֵינוֹ גוֹאֲלָהּ:

והיתה גאלתו. שֶׁל בַּיִת:

ימים. יְמֵי שָׁנָה שְׁלֵמָה קְרוּיִים יָמִים, וְכֵן "תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָה אִתָּנוּ יָמִים" (בראשית כ"ד):

וּגְבַר אֲרֵי יְזַבֵּן בֵּית מוֹתַב קַרְתָּא מַקְפָא שׁוּר וּתְהֵי פוּרְקָנֵהּ עַד מִשְׁלַם שַׁתָּא דִזְבִינוֹהִי עִדָן בְּעִדָן תְּהֵי פוּרְקָנֵהּ

עיר חומה. עיר מוקפת:

ימים. שנה עד שוב הימים מקור וחום וקיץ וחורף כאשר היו כי סבתם שוב השמש למקומה והנה אנחנו צריכים לקבלה על שנה תמימה אם לחמה אם ללבנה ואם מעוברת:

בית מושב עיר חומה כיון שהעיר מוקפת חומה אין קרקע הבית עומד לזריעה לעולם והקב״‎ה לא גזר להחזיר ביובל רק בקרקע שחיות האדם תלויה בו. ד״‎א סתם הקונה בית בעיר חומה לעולם הוא קונה כי בבית אחרים אין אדם עשוי להתישב יפה ולעשות בו שום בנין לפיכך כתב בו לא יצא ביובל, אבל שדה ובתי החצרים שאדם רגיל ליקח באריסות ובחכירות כתוב בו ויצא ביובל.

שנת ממכרו ולא של מנין עולם.

ימים שנה, כלומר עד שוב ימי השמש למקומם.

וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר. אַחַר שֶׁאָמַר עִנְיַן מֶכֶר הַבַּיִת, חָזַר הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לַדָּבָר אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁיִּמְכֹּר ה׳ אֲחֻזָּתוֹ בֵּית הַבְּחִירָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאִישׁ״ - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב - פֵּרוּשׁ׳ בַּיִת שֶׁבּוֹ מוֹשַׁב אֱלֹהִים, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ״עִיר חוֹמָה״ - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, דִּכְתִיב (תהילים קכ״ה:ב׳) ״יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ״. אָמַר הַטַּעַם הוּא וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה אַדְרַבָּה נִגָּאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהילים ע״ט:א׳) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״ וְגוֹ׳, שֶׁהִשְׁלִיךְ ה׳ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה נִשְׁאָר מִיִּשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט, וְאִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם. לָזֶה ״וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ״ שֶׁל עַם וּגְאֻלַּת הַבַּיִת, כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.