וְהָֽיְתָה֙ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֔יו וַאֲכָלֻ֖הוּ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֑שׁ כִּ֡י קֹ֩דֶשׁ֩ קׇֽדָשִׁ֨ים ה֥וּא ל֛וֹ מֵאִשֵּׁ֥י יְהֹוָ֖ה חׇק־עוֹלָֽם׃ {ס}

לחם הפנים לאחר סילוקו יהיה לאהרן ולבניו הכהנים, והם יאכלוהו במקום קדוש, שכן הוא קודש קדשים להם מקרבנות ה׳, כחוק עולם. רש״י מבאר שהמילה ״והיתה״ מוסבת על המנחה, שכן כל דבר הבא מן התבואה נכלל בשם מנחה, ואילו ״ואכלוהו״ בלשון זכר מוסב על הלחם. אבן עזרא מסביר ש״לאהרן ולבניו״ כולל את כל בני ביתו של אהרן, כלומר את הכהנים כולם. אכילה זו במקום קדוש היא חלק מעבודת הקודש, והלחם נחשב קדוש ביותר.