לחם הפנים לאחר סילוקו יהיה לאהרן ולבניו הכהנים, והם יאכלוהו במקום קדוש, שכן הוא קודש קדשים להם מקרבנות ה׳, כחוק עולם. רש״י מבאר שהמילה ״והיתה״ מוסבת על המנחה, שכן כל דבר הבא מן התבואה נכלל בשם מנחה, ואילו ״ואכלוהו״ בלשון זכר מוסב על הלחם. אבן עזרא מסביר ש״לאהרן ולבניו״ כולל את כל בני ביתו של אהרן, כלומר את הכהנים כולם. אכילה זו במקום קדוש היא חלק מעבודת הקודש, והלחם נחשב קדוש ביותר.
