וַיִּקְרָא כ״ד · ח׳

בְּי֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת יַֽעַרְכֶ֛נּוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִ֑יד מֵאֵ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃

במילים פשוטות

מדי שבת בשבתו יערוך הכהן את לחם הפנים לפני ה׳ באופן תמידי, כברית עולם המוטלת על בני ישראל. חזקוני מתאר את סדר העבודה: בכל שבת עורך הכהן לחם חדש ומקטיר את הלבונה של הלחם הישן. הוא מוסיף פרט על הקנים שתמכו בלחם - אין עורכים אותם בשבת עצמה, אלא נכנסים בערב שבת ושומטים אותם, ולאחר השבת נכנסים ומסדרים מחדש. תרגום אונקלוס מדגיש את הכפילות ״ביום השבת ביום השבת״, המורה על סדירות קבועה מדי שבוע.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא יַסְדְרִנֵהּ קֳדָם יְיָ תְּדִירָא מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְיַם עָלָם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ביום השבת ביום השבת בשבת עורך חדשה ובשבת מקטיר ישנה.

יערכנו ללחם קאי אבל לא לקנים שהרי אינו עורך עמו קנים בשבת אלא נכנס בערב שבת ושומטן ונתנן לארכו של שלחן שכל הכלים שהיו במקדש ארכן לארכו של בית חוץ מן הארון ואחר השבת היה נכנס וסודר שלשה תחת כל אחת ואחת וכו'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל