רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ואיש כי יכה. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר מַכֵּה אִישׁ וָמֵת (שמות כ"א), אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהָרַג אֶת הָאִישׁ, אִשָּׁה וְקָטָן מִנַּיִן? תַּ"לֹ "כָּל נֶפֶשׁ אָדָם":
מקור: ספריא · נחלת הכלל
וַיִּקְרָא כ״ד · י״ז
וְאִ֕ישׁ כִּ֥י יַכֶּ֖ה כׇּל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם מ֖וֹת יוּמָֽת׃
במילים פשוטות
לאחר דין המקלל עובר הכתוב לדיני נזקי הגוף: מי שיכה אדם ויהרוג אותו - מות יומת. רש״י מבאר שהתורה מוסיפה כאן את המילים ״כל נפש אדם״ כדי לרבות, שכן ממה שנאמר במקום אחר ״מכה איש ומת״ היינו יכולים ללמוד רק על הורג איש, ואילו לשון ״כל נפש אדם״ מרבה גם את מי שהרג אישה או קטן, שדינם שווה. חזקוני מבאר את הרצף: לאחר שפירש הכתוב את דין המיתה באיש שיצא לריב, ממשיך ומסיים את דיני הריב המביאים לידי מיתה.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּגְבַר אֲרֵי יִקְטוֹל כָּל נַפְשָׁא דַאֲנָשָׁא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל
מקור: ספריא · נחלת הכלל
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13ואיש כי יכה כל נפש אדם מתוך שפירש דין מיתה באיש יוצא לריב, הולך ומסיים דברי ריבות שמביאין לידי מיתה.
מקור: ספריא · נחלת הכלל