וַיִּקְרָא כ״ג · ל״ח

התורה מדגישה שקרבנות המועדים הם ״מלבד שבתות ה׳ ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו לה׳״. אבן עזרא מבאר ש״מתנותיכם״ הן המתנות בשלושת הרגלים, ושהכתוב מזכיר את נדרי הציבור והיחיד ונדבותיהם. תרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק בפירוט. כך מבהירה התורה שקרבנות המוסף של המועדים באים בנוסף לקרבנות התמיד של השבת, ובנוסף לקרבנות הנדר והנדבה שהאדם מתחייב בהם. ההדגשה ״מלבד״ מלמדת שאין הקרבנות באים זה במקום זה, אלא כל אחד מתקיים בפני עצמו. כך מצטרפים קרבנות הציבור של המועדים אל שאר הקרבנות, ומעשירים את עבודת בית המקדש בימים הקדושים.