וַיִּקְרָא כ״ג · י״ז

מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה שְׁ֚תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַֽיהֹוָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ביום החמישים מביאים ״לחם תנופה״ - שתי חלות משני עשרונים סולת, שנאפות חמץ, ״ביכורים לה׳״. רש״י מבאר ש״ממושבותיכם״ מלמד שלא מחוץ לארץ, ש״לחם תנופה״ הוא לחם תרומה המורם לשם ה׳, ושהוא ״המנחה החדשה״ שנזכרה למעלה, וש״ביכורים״ פירושו ראשונה לכל המנחות. אבן עזרא מבאר ש״לחם תנופה״ ניתן לכהן עם כבשי השלמים. כך קובעת התורה את קרבן שתי הלחם המיוחד לחג השבועות. ייחודו בכך שהוא נאפה חמץ, בשונה מרוב המנחות הנאפות מצה. שתי הלחם הן ביכורים - ראשית קציר החיטים - ובכך מבטא החג הודיה על יבול החיטים החדש שהתבשל בעונה זו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ממושבתיכם. וְלֹא מִחוּצָה לָאָרֶץ (ספרא):

לחם תנופה. לֶחֶם תְּרוּמָה, הַמּוּרָם לְשֵׁם גָּבוֹהַּ, וְזוֹ הִיא הַמִּנְחָה הַחֲדָשָׁה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה:

בכורים. רִאשׁוֹנָה לְכָל הַמְּנָחוֹת, אַף לְמִנְחַת קְנָאוֹת הַבָּאָה מִן שְׂעוֹרִים לֹא תִּקְרַב מִן הֶחָדָשׁ קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

מִמוֹתְבָנֵיכוֹן תַּיְתוּן לְחֵם אֲרָמוּתָא תַּרְתֵּין (גְרִיצַן) תְּרֵין עֶשְׂרוֹנִין סֻלְתָּא יְהֶוְיָן חֲמִיעַ יִתְאַפְיָן בִּכּוּרִין קֳדָם יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מלת תביאו. זרה בעבור דגשות האל״ף כי לא נדע לו טעם:

ממושבתיכם. צריכים אנו לקבלה מאיזה מקום יוקח ומתי יבוקש:

לחם תנופה. לכהן עם כבשי הלשמים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל