וַיִּקְרָא כ״א · כ״ג

אַ֣ךְ אֶל־הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּֽי־מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת־מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃

במילים פשוטות

הכהן בעל המום לא יבוא אל הפרוכת ולא ייגש אל המזבח כי מום בו, ולא יחלל את מקדשי ה׳. רש״י מבאר ש״אל הפרכת״ עניינו להזות שבע הזאות שעל הפרוכת, ״ואל המזבח״ הוא המזבח החיצון, ושניהם הוצרכו להיכתב. עוד הוא מבאר ש״ולא יחלל את מקדשי״ מלמד שאם עבד, עבודתו מחוללת ופסולה. אבן עזרא מבאר ש״אך אל הפרכת לא יבא״ נאמר להיותו כהן גדול, שגם אל המזבח לא יקרב. הפסוק חותם את דיני המומים ומדגיש שהכהן בעל המום פסול מלבצע את עבודות ההקרבה וההזיה, ואם עבד עבודתו נפסלת. בכך מסכמת התורה את איסור העבודה של בעל מום, תוך שמירה על קדושת המקדש ועל תקינות העבודה בו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אך אל הפרכת. לְהַזּוֹת שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁעַל הַפָּרֹכֶת.

ואל המזבח. הַחִיצוֹן; וּשְׁנֵיהֶם הֻצְרְכוּ לִכָּתֵב, וּמְפֹרָשׁ בְּתֹ"כֹּ:

ולא יחלל את מקדשי. שֶׁאִם עָבַד עֲבוֹדָתוֹ מְחֻלֶּלֶת לִפָּסֵל (ספרא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּרַם לְפָרֻכְתָּא לָא יֵיעוֹל וּלְמַדְבְּחָא לָא יִקְרַב אֲרֵי מוּמָא בֵהּ וְלָא יַחֵל יָת מַקְדְשַׁי אֲרֵי אֲנָא יְיָ מְקַדִשְׁהוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אך אל הפרכת לא יבא. להיותו כהן גדול גם אל המזבח לא יקרב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אך אל הפרכת, ואל המזבח אלו נאמר אל הפרכת ולא נאמר ואל המזבח הייתי אומר אל הפרכת שהוא בפנים יהא פסול ואל המזבח שאינו בפנים לא יהא פסול לכך נאמר ואל המזבח. ואלו נאמר ואל המזבח ולא נאמר אל הפרכת הייתי אומר ואל המזבח שהוא כשר לעבודה יהא פסול, אל הפרכת שאינה כשרה לעבודה לא יהא פסול לכך צ״‎ל אל הפרכת ואל המזבח.

כי אני ה׳‎ מקדשם הפרכת והמזבח ואין בעל מום ראוי לבא אליהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל